שיקום לאחר אשפוז או ניתוח (דה קונדישנינג)

מצבים רפואיים מסוימים מחייבים לעיתים אשפוז לתקופה ממושכת או ניתוח המצריך תקופת החלמה: אירוע מוחי, פגיעה אורתופדית ועוד. המצב הרפואי, לצד העובדה שנדרש תהליך של אשפוז או החלמה, עלולים להוביל לירידה בתפקוד הפיזיולוגי או הקוגניטיבי, זאת בעקבות תקופה של שכיבה ממושכת או חוסר פעילות.

כדי לטפל במצב זה, נדרש תהליך שיקום הנקרא דה קונדישנינג (Deconditioning או "התניה מחדש"), המתאים לסיטואציה: שיקום נוירולוגי, שיקום אורתופדי, שיקום קוגניטיבי, שיקום גריאטרי ועוד. לרוב מדובר בתהליך שיקום המתבצע על ידי צוות רב תחומי, הכולל רופאים מומחים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים ומטפלים רגשיים ועוד.

תסמונת דה-קונדישנינג מתייחסת לקבוצת תסמינים המתרחשים כתוצאה מחוסר פעילות או מנוחה במיטה. הם יכולים לכלול כוח שרירים מופחת, סיבולת ירודה, פגיעה בקואורדינציה ופצעי לחץ. שינויים אלה מתחילים להופיע במהירות בתקופות של מחלה, ומשפיעים על היבטים רבים של בריאות ורווחה, כולל בריאות הנפש. יש חשיבות רבה לשיקום בהקדם האפשרי.

תסמינים של דה-קונדישנינג

כאשר נמצאים ללא תנועה לתקופה ממושכת, לרוב עקב פציעה או מחלה, זה יכול להזיק. בזמן חוסר פעילות הגוף מתחיל להסיט אנרגיה ומשאבים הרחק מאזורים בהם לא משתמשים הרבה, כגון שרירים ועצמות. חלק ממערכות הגוף, כמו הלב וכלי הדם, מתחילות להיות פחות יעילות.

נכון לעכשיו, לתסמונת אין קריטריונים מוגדרים לתסמינים ולכן אין רשימה רשמית של תסמינים. עם זאת, סקירה משנת 2024 קובעת שזהו מצב של כלל הגוף שיכול להשפיע על אנשים נפשית ופיזית:

שרירים מוחלשים
שיווי משקל וקואורדינציה מופחתים
אובדן צפיפות עצם
תחושת חוסר נשימה בפעילות גופנית
עייפות או אנרגיה נמוכה
סחרחורת
אובדן תיאבון
שינויים בתפקוד שלפוחית השתן או המעיים, כגון עצירות או בריחת שתן
שינויים במצב הרוח או במוטיבציה, שיכולים להקשות על פעילות גופנית
אובדן עצמאות או ביטחון עצמי

לפי האגודה הבריטית לגריאטריה (BGS), חלק מהמטופלים עשויים לחוות גם בלבול או סיכון מוגבר לנפילות.

לא כולם חווים את כל התסמינים הללו. המצב יכול לנוע בין קל לחמור בהתאם לגורמים שונים, כגון משך חוסר הפעילות, כמה ניתן היה לזוז במהלך התקופה, גיל וכן בריאות כללית טרם המחלה או הפציעה. הסימפטומים צריכים להשתפר בהתמדה באמצעות שיקום. אם הם לא משתנים או מחמירים עם פעילות, ייתכן שיש להם סיבה אחרת.

אילו מערכות גוף מושפעות?

מערכות גוף רבות מסתמכות על תנועה כדי לשמור על תפקוד טוב, ולכן מצב זה יכול להשפיע על מערכת הלב וכלי הדם, מערכת הנשימה, מערכת השרירים והשלד וכן מערכת העצבים, כולל המוח.

כמה זמן לוקח לשרירים להידרדר?

מבחינה טכנית, ההידרדרות יכולה להתחיל תוך שעות מרגע שהייתם חסרי תנועה, לפי שירות הבריאות הלאומי (NHS) בבריטניה. עם זאת, לוקח בערך שבוע עד להתפתחות של אובדן שריר משמעותי.

מחקר משנת 2022 בקרב מבוגרים מצא כי לאחר 7 ימים החלה החולשה לעלות, כאשר 37.3% מהאנשים עמדו בקריטריונים לסרקופניה (אובדן שרירים) בשלב זה. עם זאת, חשוב לציין שמבוגרים בגיל השלישי יותר פגיעים.

כמה זמן לוקח לחזור לתפקוד נורמלי?

ה-NHS קובע כי דרוש פי שניים יותר זמן להחזיר את הכוח מאשר לאבד אותו. לכן, אם אדם נח במשך שבוע, ייתכן שיחלפו שבועיים של פעילות כדי להתאושש לגמרי. עם זאת, זה עשוי להשתנות בהתאם לאדם ולמצבו.

בעוד שתהליך השיקום וההתניה מחדש מורכב, מאמר בכתב עת משנת 2022 מדגיש שהפתרונות פשוטים: עלייה הדרגתית בפעילויות היומיומיות, ובסופו של דבר, פעילות גופנית – יכולות להפוך רבות מההשפעות השליליות. עם זאת, השיקום יכול להיות תהליך מאתגר, במיוחד עבור אנשים עם ליקוי חמור יותר או מצבים כרוניים.

פעילות גופנית עלולה להרגיש קשה ומעייפת בהתחלה, וייתכן שייקח זמן עד שנבחין בשיפורים משמעותיים. עבור חלק מהמטופלים עשויים להיות גם מחסומים פיזיים, כגון מגבלה כלשהי או בית לא נגיש. מסיבה זו חשוב שבני המשפחה, אנשי מקצוע בתחום הבריאות ומקומות העבודה יבינו את הנושא ויתמכו במטופלים בזמן שהם מתאוששים. אדם עשוי להזדקק לעזרה ממספר אנשים על מנת להשתפר.

אפשרויות שיקום וטיפול לאחר ניתוח או אשפוז

תרגילי מיטה

פעילות גופנית במיטה יכולה לחזק את השרירים ולהחזירם לתפקוד גם בשכיבה. אם לאדם יש פציעה פיזית או פצע מניתוח, מומלץ לדבר עם פיזיותרפיסט לפני התחלת התרגול. תרגילים לדוגמה:

כיפוף ויישור פרקי הידיים.
משיכת הכתפיים כלפי מעלה לכיוון האוזניים ואז לשחרר.
הושטת ידיים לצדדים, כיפוף האמות כלפי מעלה וחזרה למצב רגיל.
הרמת הזרועות מעל הראש והורדה בחזרה לצדדים.
כיפוף ויישור הקרסוליים.
הזזת הרגליים החוצה לצדדים ואז חזרה פנימה.
כיפוף רגל אחת והזזת כף הרגל לכיוון תחתית המיטה.
הרמת רגל אחת, לשמור אותה ישרה ואז להוריד אותה חזרה למטה.

תרגילי כיסא

בשלב הבא אפשר להתקדם לתרגילים שניתן לעשות במצב ישיבה. יש לבדוק עם רופא או פיזיותרפיסט אם תרגילים אלה בטוחים טרם הביצוע:

הזזת ראש משמאל לימין.
גלגול כתפיים קדימה ואחורה.
הרמת ידיים למעלה ולמטה.
סיבוב פלג גוף עליון משמאל לימין.
הרמת רגל אחת ישר מלפנים והורדתה.
הרמת רגל כשהברך כפופה והורדתה.
הרמת הרגליים כמה שיותר מתחת לכיסא ואז לשחרר.

פעילויות יומיומיות

היכן ומתי שאפשר, נסו לעשות שוב פעילויות יומיומיות. התחילו בקטן והגבירו ככל שמתאפשר. לדוגמה: לקום כדי להשתמש בשירותים, להתקלח כל יום, להחליף בגדים כל יום, לאכול במיטה או בשולחן האוכל, לעשות קצת ניקיון ובישולים ועוד.

פעילויות אלו עוזרות לא רק לשיקום, אלא גם תורמות לשיפור העצמאות והביטחון.

פעילות גופנית ופעילויות חברתיות

לפי הנחיות הגורם המטפל, ניתן להתחיל לעשות פעילות גופנית בעצימות נמוכה ובהדרגה. עשייה זו כחלק מתחביב או פעילות חברתית יכולה לעזור לשמור על מוטיבציה, כמו גם להקל על הבדידות בזמן החלמה ממחלה או פציעה.

לדוגמה: יציאה לטיולים (מתחילים בקטן ומגדילים את המרחק בהדרגה), ביקור בפארקים, חנויות או חברים ובני משפחה בקרבת מקום; פעילויות פנאי, כגון באולינג או ריקוד; שיעורי כושר למתחילים ועוד.

מניעת תסמונת דקונדישן

מניעה תמיד עדיפה מאשר טיפול, ולכן מומלץ לנסות למנוע מצבי דקונדישנינג היכן שניתן. אפילו כמויות קטנות של פעילות יכולות לעזור לשמור על עצמאות מסוימת. לדוגמה:

תקשורת עם הצוות המטפל – ידעו את צוות המחלקה מה המטופל רגיל לעשות בעצמו בדרך כלל. זה יעזור לו לשמור על עצמאות. אם הוא זקוק למשקפיים או למכשירי שמיעה, ודאו שהם זמינים במקום הטיפול.
ביצוע משימות קבועות – אנשים צריכים לנסות להמשיך לטפל בעצמם בכל מקום אפשרי. זה כולל להגיע לשירותים, להאכיל את עצמם ולהתלבש.
בקשת ציוד – אם ההליכה קשה, בקשו ציוד ניידות שעשוי לעזור, כמו מקלות הליכה, קביים או הליכונים.
שינוי תנוחות – בזמן השינה, המשיכו לשנות תנוחות. שבו או עשו תרגילים במיטה, אם אפשר.

חשוב לא להגזים או להתקדם מהר מדי, במיוחד אם תסמיני המצב הכרוני מחמירים כתוצאה מפעילות גופנית. אם זה המקרה, דברו עם רופא או פיזיותרפיסט.

מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

בלוג