בדידות בגיל השלישי
מדוע בדידות עלולה להיות מסוכנת, מהי השפעתה על הבריאות ועל תוחלת החיים וכיצד נוכל לסייע לאדם שסובל ממגבלה או שהינו סיעודי?
למרבה הצער, ככל שמתבגרים, הבעיות הרפואיות הולכות ומתעצמות, הקושי הפיזי מתגבר והצורך בעזרה ובהנגשת הבית מתחזק. ההתמודדות עם בעיות רפואיות אומנם לא תמיד פשוטה, אבל ישנה בעיה קשה לא פחות: בדידות.
מגפת הקורונה הדגישה את חשיבותם ואת שבריריותם של קשרים חברתיים ואת הצורך של כולנו, מבוגרים כצעירים, במגע, בשיחה, בקרבה ועוד. המגפה הביאה אותנו להבנה כי חשוב לתכנן, לארגן ולייצר לעצמנו קשרים חברתיים באמצעים שונים מאלה שאליהם היינו רגילים.
עם העלייה המתמדת בתוחלת החיים, כיום חיים סביבנו קשישים במספר גבוה יותר מאי פעם בעבר. גיל הזקנה מזמן שינויים רבים לקשיש ולבני משפחתו, החל משינויים פיזיולוגיים וירידה ניכרת ברמת הפעילות ועד לשינויים נפשיים הבאים לידי ביטוי בדיכאון, הסתגרות בבית ועוד. מצבים אלו נובעים לא אחת מהתנאים החדשים אליהם מתבקשים הקשישים להסתגל, בהם הפסקת עבודה ויציאה לפנסיה, מפגשים חברתיים אשר הולכים ומתמעטים ועוד.
במקרים רבים היציאה לגמלאות מהווה רעידת אדמה של ממש בחייו של העובד, כשכושר היצרנות שלו, תחושת המשמעות והסיבה לקום בבוקר נקטעים באחת. נוסף לשינוי משמעותי זה, גיל הזקנה מזמן אובדן נוסף הכרוך בפרידות קשות וכואבות של אנשים קרובים בהם חברים וקולגות ובחלק מהמקרים אף פרידה מבן או בת הזוג.
עם הזמן, כל אלו נותנים את אותותיהם ומזרזים תהליכים של ירידה ביכולת הפיזיולוגית והמוטורית, וירידה כללית במצב הבריאותי. כל אלו פוגעים ביכולת הניידות של הקשיש ובאפשרות שלו להתנהל באופן עצמאי כפי שהיה רגיל עד כה.
למה הבדידות כל כך מסוכנת?
בנוסף להשפעתה הישירה על מצבו הנפשי, לבדידות יש השפעה רבה גם על מצבו הפיזי של הקשיש. כיום מחקרים מצביעים על בדידות כאחד מהגורמים הבולטים להידרדרות במצב הקוגניטיבי של קשישים הסובלים ממנה.
היעדר קשרים חברתיים ופעילויות מחוץ לבית מזרזים באופן ניכר את תהליך ההזדקנות עד לכדי פגיעה בתוחלת החיים. קשישים שישמרו על אורח חיים פעיל וימשיכו ליהנות מקשר אנושי, יוכלו להתמודד טוב יותר עם השינויים שמזמנים להם גיל הזקנה ובראש ובראשונה עם תחושת הבדידות.
מחקרים רבים מבססים את ההבנה שבריאות הגוף והנפש שזורות זו בזו. הנתונים מאשרים, כי בדידות היא סכנה בריאותית שיכולה להיות חמורה. הנה כמה נתונים שיעזרו לנו להבין את העוצמה ואת הסיכון הכרוך בבדידות.
תחושת בדידות היא מרכיב משמעותי בהערכת הרווחה האישית, והמצב החברתי והרגשי. מובן, כי כולנו חשים בדידות ברגעים כאלה ואחרים, אולם על פי הנתונים שהצטברו מתוך סקרים הנערכים בישראל, מתברר כי תחושת הבדידות עולה עם הגיל: 17% בקרב בני 20–44, 19% בקרב בני 45–64 ו-28% בקרב בני 65 ומעלה.
כמו כן:
- בדידות שוות ערך לעישון 15 סיגריות ביום.
- בדידות עלולה להגביר את הסיכון למחלות לב ב-29% אחוזים ולשבץ מוח ב-32%.
- קיים קשר בין בדידות לבין ירידה בתפקוד המוח, בכישורים קוגניטיביים ועוד.
- מיעוט או היעדר קשרים חברתיים גורם להפרשה מוגברת של קורטיזול, ההורמון שמופרש מהגוף במצבי מתח ועומס (סטרס) שעלול, בין השאר, לפגוע בתפקוד מערכת החיסון.
- בדידות מגדילה את הסיכון למוות מוקדם ב-45%.
כיצד נוכל לסייע – איך מפיגים בדידות?
- בדידות, בניגוד למצוקות גופניות, היא נסתרת מהעין. הדרך היעילה ביותר לאתר ולהבחין בה היא פשוט לפקוח עין, לשאול את קרובי המשפחה המבוגרים שלנו לעיתים תכופות איך הם מרגישים ולעודד אותם לחלוק איתנו תחושות קשות – כאלה שבדרך כלל הם, וגם אנחנו, מנסים להסוות.
- חשוב שנשים לב לשינויים קיצוניים במצב הרוח של מכרינו המבוגרים, כמו גם לעלייה בהיקף הבעיות הרפואיות, הנפילות או התאונות.
- מחקרים רבים הוכיחו כי פעילות גופנית מאריכה את תוחלת החיים, מסייעת בהעצמת החוסן הגופני כמו גם החוסן הנפשי. כיום ישנם מגוון של פתרונות שיעודדו את בני המשפחה המבוגרים שלנו לצאת לפעילות יחידנית או קבוצתית, שתסייע גם בהפגת הבדידות. מרכזים קהילתיים, לדוגמה, יכולים להוות פלטפורמה נהדרת לכך.
- אף פעם לא מאוחר ללמוד ואפשר למצוא שפע של אירועי לימוד ותרבות המיועדים לבני הגיל השלישי. נוכל לעודד את היקרים לנו להכיר את האפשרויות השונות, להשתתף באירועים ובפעילויות וכמובן – לסייע להם להגיע אליהם.
כשמדובר בבני הגיל השלישי, אין ספק שרשתות חברתיות עשויות לפתוח עולם חדש של הכרויות, לסייע בחידוש הקשר עם חברים ותיקים, למצוא תחומי עניין חדשים וכמובן – לגלות קורסי לימוד כאלה ואחרים. כמו כן, ניתן למצוא לא מעט מדריכים פרטיים או קבוצות למידה המסייעות לבני הגיל השלישי להשתמש ברשת החברתית, לגלוש, לחקור ולהשתתף בקבוצות תוכן. לכן, מומלץ להשתמש בצדדיה החיוביים של הפלטפורמה הדיגיטלית כדי להפיג, ולו במעט, את תחושת הבדידות.
חשוב להבין כי בדידות היא תופעה נפוצה בקרב קשישים, גם עבור כאלו שיש להם מערכת משפחתית תומכת. לעיתים נראה כי הרשתות החברתיות ושיחות הוידאו און ליין, אשר הפכו את כולנו לכפר גלובלי אחד, תורמים רבות להפגת בדידות בקרב קשישים אך לא תמיד מדובר בפתרון אמיתי שיכול להחליף חוגים, מסיבות, התנדבות ופעילויות נוספות המתאפיינות בקשר אנושי.
אחת הדרכים המומלצות להתמודדות עם בדידות בגיל השלישי היא פעילות גופנית המאפשרת גם קיום מפגשים אנושיים, בין אם מדובר על אימון אישי אחד על אחד ובין אם כחלק מקבוצת מתאמנים. נוסף לאמצעי להפגת בדידות בגיל השלישי, לפעילות ספורטיבית יש תרומה אדירה בחיזוק ושמירה על היכולת הפיזית של המתאמן לצד שיפור מצב הרוח והמוטיבציה, בזכות חומרים שונים המופרשים במוח בזמן פעילות, בהם סרוטונין, אשר ידועים כמסייעים בהפחתת דיכאון.
גם פעילות התנדבותית נחשבת למומלצת במיוחד עבור קשישים בודדים. לאחר היציאה לגמלאות חווה האדם הקשיש ירידה ניכרת ברמת הפרודוקטיביות, לצד שעמום ומחסור בקשר אנושי. התנדבות, בכל תחום שהוא, נחשבת לפעילות אפקטיבית במיוחד בזכות היכולת שלה לזמן מפגשים חברתיים ולספק סיבה אמיתית ליציאה מהבית.
השתתפות במסגרות חברתיות בקהילה נחשבת אף היא לאחד מהאמצעים היעילים ביותר להפגת בדידות בקרב קשישים. כיום כל עיר ורשות מקומית מפעילה מרכזים קהילתיים ומועדונים לקשישים, אשר מזמינים את התושבים למגוון פעילויות פנאי עם בני גילם, ממסיבות, טיולים ועד הרצאות וערבי העשרה בנושאים שונים. מועדוני הקשישים העירוניים מהווים אבן שואבת לבני הגיל השלישי אשר כמהים בקשר אנושי ויצירת חברויות חדשות. ברוב המקרים מדובר בהשתתפות חינמית או בעלות סמלית בלבד, בכדי לעודד קשישים רבים לקחת חלק בפעילויות השונות.