כסאות גלגלים והעברה
מה זה דיסטוניה? התכווצויות שרירים בלתי נשלטות
דיסטוניה (Dystonia) היא מצב של תנועות שרירים לא רצוניות בחלק כלשהו בגוף, בשל אותות פגומים המגיעים מהמוח או מחלק אחר של מערכת העצבים. דיסטוניה יכולה להיות קצרת טווח או זמנית עד כדי בעיה כרונית הנמשכת כל החיים.
רוב המקרים ניתנים לטיפול, במיוחד מקרים הנגרמים בשל סיבה בסיסית הניתנת לטיפול או לריפוי. דיסטוניה היא הפרעת התנועה השלישית בשכיחותה, אחרי פרקינסון ורעד ראשוני, עם שכיחות של כ-3 לכל 100 אלף איש. דיסטוניה של הגפיים התחתונות עשויה לדרוש שימוש באביזרי ניידות, כגון קביים, הליכונים ועוד.
מה ההבדל בין דיסטוניה לדיסקינזיה?
דיסקינזיה ודיסטוניה קשורות קשר הדוק אך אינן זהות:
- דיסקינזיה – תנועות שרירים לא רצוניות, כלומר אינך שולט בהן.
- דיסטוניה – סוג ספציפי של דיסקינזיה, בו השרירים מתכווצים לפרקי זמן ארוכים יותר. בהתאם לחלק בגוף בו הם מתרחשים, הם עלולים לגרום לתנועה או לתנוחה לא תקינות.
מי עלול לפתח דיסטוניה?
בהתאם לסיבה, כל אחד יכול לפתח דיסטוניה. חלק מהגורמים ספציפיים לגיל, משפיעים על אנשים בלידה או בילדות, בעוד שאחרים נוטים יותר להתפתח בשלב מאוחר של החיים. השפעות הדיסטוניה יכולות להחמיר גם כשמרגישים עייפים או לחוצים, או אם צורכים קפאין או אלכוהול.
המחקר הזמין מצביע על כך שדיסטוניה משפיעה על כ-300,000 איש בארצות הברית. עם זאת, קשה לדעת עד כמה דיסטוניה שכיחה מכיוון שמומחים מאמינים שהיא לא מאובחנת מספיק. הסיבה לכך היא שדיסטוניה יכולה ללבוש צורות רבות ושונות.
סוגים מסוימים של דיסטוניה מתרחשים עקב מוטציות גנטיות, או מצבים המשבשים את אופן פעולתם של חלקים במוח. דבר זה יכול לגרום לתאים המושפעים לעבוד בצורה שגויה, מה שמוביל לאותות פגומים המגיעים לשרירים.
דיסטוניה יכולה להתרחש גם עקב פציעות או מצבים המשבשים את תפקוד המוח שלכם, וחלק מהמצבים הללו נראים בסריקות הדמיה או ניתנים לזיהוי בבדיקות מסוימות. אבל זה יכול לקרות גם מסיבות אחרות.
תסמינים של דיסטוניה
הסימפטום המרכזי של דיסטוניה הוא תנועות שרירים בלתי נשלטות. תנועות אלו הן לרוב:
- לא נוחות או אפילו כואבות, ולפעמים מרגישות כמו מכות חשמל.
- חוזרות על עצמן (במיוחד עם רעידות).
- משתנות במשך הזמן שלהן – חלקן נמשכות שניות או דקות בעוד שאחרות יכולות להימשך חודשים.
- גורמות לתנוחות מתפתלות או מתוחות המשפיעות על יציבה או הליכה.
- מחמירות יותר בעת שימוש בשרירים הפגועים.
סוגים של דיסטוניה
יש כמה הבדלים קלים בתסמינים, בהתאם למקום בו מתרחשת הדיסטוניה בגוף:
דיסטוניה מוקדית
משפיעה רק על חלק אחד בגוף ושכיחה פי 10 ממקרי דיסטוניה כללית. בהתאם לחלק הגוף הפגוע, מצב זה יכול ללבוש צורות שונות:
- עוויתות עפעפיים (בלפארוספאזם).
- חריקת שיניים (ברוקסיזם).
- התכווצויות או עוויתות שרירים ביד או בכף היד.
דיסטוניה סגמנטלית
משפיעה על שני חלקי גוף סמוכים או יותר, כגון חלקים שונים של הפנים, הראש והצוואר או היד והזרוע. הדוגמה הנפוצה ביותר לדיסטוניה סגמנטלית היא דיסטוניה צווארית, המשפיעה על שרירים בראש ובצוואר. דוגמה נוספת היא תסמונת מייגה (Meige), המשפיעה על חלקים מרובים של הפנים.
דיסטוניה רב-מוקדית
משפיעה על שני חלקי גוף או יותר שאינם מחוברים ישירות. דוגמה לכך היא דיסטוניה המשפיעה על שתי הידיים. דיסקינזיה מאוחרת היא דוגמה לדיסטוניה רב-מוקדית, כאשר היא משפיעה על יותר מחלק אחד שאינו מחובר בגוף.
המידיסטוניה
מצב זה משפיע רק על חצי (צד אחד) של הגוף. דוגמה לכך היא תנועות שרירים בלתי נשלטות בצד ימין של הפנים וביד ימין. שבץ מוחי הוא גורם מרכזי להמידיסטוניה.
דיסטוניה כללית
מצב זה יכול לכלול את הרגליים והגו (החלק העיקרי בגוף שאליו מתחברים הזרועות, הרגליים והראש) – או אפילו את כל הגוף. זה יכול לקרות כאשר הדיסטוניה היא פרוגרסיבית ומחמירה עם הזמן. כאשר דיסטוניה מוקדית הופכת לדיסטוניה כללית, התסמינים מתפשטים מהגפיים לגו.
גורמים וסיבות לדיסטוניה
דיסטוניה מתרחשת עקב שיבושים באופן בו המוח אמור לתפקד. בדרך כלל היא כוללת את הגרעינים הבסיסיים במוח, שהם קבוצת מבנים המקשרים אזורים רבים ושונים, ומתאמים את האופן בו אזורים אלה פועלים יחד.
נהוג לחלק את גורמי הדיסטוניה לשלוש קטגוריות: גורמים ראשוניים, משניים ו"דיסטוניה פלוס".
- דיסטוניה ראשונית – מצב בו דיסטוניה היא המצב העיקרי. בדרך כלל זהו מצב "אידיופתי", כלומר ללא סיבה ידועה. מומחים חושדים גם שגנטיקה היא גורם, כלומר זה עובר במשפחות.
- דיסטוניה משנית – מצב בו דיסטוניה היא סימפטום של מצב או בעיה אחרים: גידול במוח; מצבים נוירולוגיים כגון אפילפסיה, פרקינסון ועוד; היפוקסיה מוחית (בייחוד חוסר חמצן בלידה); תרופות; מצבים גנטיים (וילסון, הנטינגטון); זיהומים (כגון דלקת מוח); מצבים מטבוליים; שבץ מוחי; רעלים ופגיעות מוח טראומטיות.
- דיסטוניה פלוס – מצבים נוירולוגיים בהם דיסטוניה היא תסמין עיקרי, אך ישנם גם תסמינים אחרים.
דיסטוניה אינה מדבקת, ואי אפשר להפיץ אותה או להידבק בה מאחרים.
איך מאבחנים דיסטוניה?
האבחון נעשה לרוב על ידי נוירולוג שבודק את התסמינים, לצד בדיקות רפואיות שונות. אבחון דיסטוניה הוא לעיתים קרובות מסובך מכיוון שתסמיניה יכולים להופיע בשילוב של הרבה מצבים אחרים. משמעות הדבר היא שחשוב לשלול מצבים אחרים אלה, שחלקם מצבי חירום רפואיים מסכני חיים.
הבדיקות עשויות לכלול בדיקות דם, CT, EEG, אלקטרומיוגרמה, בדיקות גנטיות, MRI, PET, ניקור מותני ועוד.
אפשרויות טיפול בדיסטוניה
נכון להיום אין תרופה לדיסטוניה, אך ייתכן שניתן לטפל בה. טיפולים רבים תלויים בסיבה או במצב הבסיסי, או בתסמינים שיש לכל מטופל לפי קביעת הרופא. לדוגמה, הרופא עשוי להמליץ להימנע מקפאין ואלכוהול – שעלולים להחמיר את התסמינים.
טיפולים קיימים:
- גירוי מוחי עמוק – השתלת אלקטרודות במוח המעבירות זרם חשמלי קל, שיכול לסייע בהפחתת תסמיני הדיסטוניה.
- תרופות – בהתאם לסיבת הדיסטוניה ולתסמינים.
- זריקות בוטולינום (בוטוקס) – יכולות לחסום את אותות העצבים במשך שבועות או אפילו חודשים. מתאימות לטיפול בתסמיני דיסטוניה מוקדית או סגמנטלית.
- פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפול בדיבור – טיפולים אלו יכולים לעיתים לסייע להסתגל או להתאושש מדיסטוניה, במיוחד כאשר הסיבה היא מצב בריאותי או נסיבות זמניות.
- אביזרי ניידות – במצבים מסוימים אפשר ורצוי להיעזר במכשירי ניידות כגון קביים, הליכונים ועוד.
מתי מרגישים את השפעות הטיפול? התשובה תלויה בסיבה לדיסטוניה, עד כמה היא חמורה, הטיפולים שקיבלתם, כל מצב בריאותי אחר שעשוי להיות לכם ועוד. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
פרוגנוזה לדיסטוניה ראשונית
באופן כללי, דיסטוניה ראשונית נוטה להיות בעלת תחזית פחות חיובית כשהיא מתרחשת בשלב מוקדם בחיים. זאת מכיוון שדיסטוניה ראשונית יכולה להתקדם מגרסה מוקדית לגרסה כללית. ככל שתפתחו מצב זה מוקדם יותר בחיים, כך המצב יכול להתקדם.
דיסטוניה מוקדית נוטה להיות בעלת תחזית טובה יותר, מכיוון שהיא מוגבלת באופן בו היא משפיעה על הגוף. כאשר דיסטוניה משפיעה על אזורים מרובים בגוף, במיוחד אזורים שאינם מחוברים ישירות, זה בדרך כלל בגלל שיבושים חמורים יותר במוח.
פרוגנוזה לדיסטוניה משנית
התחזית לדיסטוניה משנית תלויה במידה רבה במצב הגורם לה. כאשר הסיבה הבסיסית היא מצב בר ריפוי או הפיך, יש סבירות גבוהה בהרבה לתוצאה טובה. כאשר הסיבה היא מצב כרוני (ארוך טווח), הסיכויים לתחזית טובה יורדים. עם זאת, יש מצבים כרוניים מסוימים בהם תוצאה טובה והחלמה מדיסטוניה עדיין אפשריים.
האם אפשר למנוע דיסטוניה?
דיסטוניה מתרחשת באופן בלתי צפוי, כך שלא ניתן למנוע אותה. כמו כן, לא ניתן להפחית את הסיכון לפתח דיסטוניה ראשונית מכיוון שיורשים אותה מבחינה גנטית או מפתחים אותה מסיבות לא ידועות.
עם זאת, חלק מהגורמים לדיסטוניה משנית ניתנים למניעה, או שניתן להפחית את הסיכון לפתח אותם:
- תזונה מאוזנת ושמירה על משקל בריא – מצבים רבים הקשורים לבריאות הדם והלב, במיוחד שבץ מוחי, עלולים לפגוע במוח ולגרום לדיסטוניה. מניעה, עיכוב או הפחתת חומרתם של מצבים אלה יכולים להשפיע רבות על הפוטנציאל לפתח דיסטוניה.
- טיפול בזיהומים – דלקות עיניים ואוזניים דורשות טיפול מהיר. כאשר זיהומים אלה מתפשטים למוח, הם הופכים לאיום רציני. זיהומים עלולים לגרום לדלקת מוחית שעלולה להוביל לדיסטוניה.
- ציוד בטיחות – פגיעות מוח טראומטיות עלולות לגרום לדיסטוניה. ציוד הבטיחות חיוני בהפחתת הסיכון.
- ניהול מצבים בריאותיים – מצבים כרוניים גורמים או תורמים למצבים אחרים המובילים לדיסטוניה. לדוגמה: סוכרת 2, לחץ דם גבוה, אפילפסיה ועוד.
טיפול עצמי במצבי דיסטוניה
- הימנעו מקפאין ואלכוהול אם הרופא שלכם ממליץ על כך. הם יכולים להחמיר את תסמיני הדיסטוניה.
- טפלו בנושאי לחץ וחרדה שיכולים להחמיר את הדיסטוניה. לדוגמה: מדיטציה, הרפיה, פעילות גופנית ועוד.
- הימנעו מפעילויות שמחמירות את התסמינים – צורות מסוימות של דיסטוניה נוטות יותר להתרחש בנסיבות מסוימות.
- למדו את "הטריקים החושיים" הרלוונטיים – צורות שונות של דיסטוניה ניתנות לניהול לעתים באמצעות "מחוות אנטגוניסטיות", כגון נגיעה בסנטר או בצד הפנים. אלו מקלים על התסמינים בדיסטוניה צווארית.
- קחו את התרופות במועדן – הפסקה פתאומית עלולה להחמיר את תסמיני הדיסטוניה או לגרום לתופעות לוואי אחרות.
מתי לפנות לחדר מיון? אם יש לכם תסמינים שיכולים להתרחש גם במצבי שבץ מוחי:
- צניחת פנים – בצד אחד או בשני הצדדים.
- חולשת זרועות – האם יד אחת נופלת כלפי מטה כשמנסים להרים את הזרועות כלפי מעלה?
- דיבור לא ברור – האם אחרים מצליחים להבין אותנו?
- פנייה מיידית לעזרה – מגן דוד אדום (101 בטלפון) או לכל גורם חירום אחר בתחום הרפואי.
מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
