הזדקנות היא חלק טבעי מהחיים. אחת ההשלכות הבלתי נמנעות של ההזדקנות היא ירידה הדרגתית ביכולת לעשות דברים שיכולנו לעשות ללא מאמץ קודם לכן. לפעמים מדובר גם בשכחה של דברים באופן אקראי, התעייפות בקלות ועוד.
השפעות ההזדקנות אינן אחידות ושונות מאדם לאדם. לפעמים זה לא הגיל – אלא מחלה, פציעה או מוגבלות שהופכים את הפעילות היומיומית הרגילה למאתגרת במיוחד. הביטויים הקליניים של מצבים אלו הם מגוונים, החל מרמה קלה ועד מתישה.
כדי לספק טיפול וסיוע יעילים, ייתכן שגורמי הסיוע יצטרכו לכמת את יכולתו של אדם לבצע משימות יומיומיות, וזאת כדי לקבוע כמה עזרה דרושה לו. ניתן לעשות זאת על ידי מדידת פעילויות חיי היומיום (ADL) וכן פעילויות יומיום אינסטרומנטליות (IADL).
מה זה ADL?
המונח ADL (קיצור של Activities of Daily Living) הוצג לראשונה על ידי סידני כץ (Katz) בשנת 1950. זהו מונח קיבוצי לכל הכישורים הבסיסיים שאדם צריך בחיי היומיום הרגילים:
- ניידות – היכולת ללכת, לשבת, לעמוד, לשכב ולקום וכן לעלות ולרדת במדרגות, הן בתוך הבית והן מחוצה לו.
- טיפוח – כל הפעילויות הנחוצות לשמירה על היגיינה אישית, כגון צחצוח שיניים, רחצה, גילוח וטיפוח שיער וציפורניים.
- שירותים – היכולת לשלוט בשלפוחית השתן ובמעיים, להשתמש בשירותים בבטחה ולהתנקות עצמאית לאחר השימוש.
- הלבשה – היכולת להתלבש כמו שצריך, כולל שימוש בכפתורים ורוכסנים.
- אכילה – היכולת להשתמש בסכו"ם ולאכול בצורה עצמאית.
דירוג ADL בעצם מצביע על יכולתנו לטפל בעצמנו ללא סיוע. על פי סקר בארה"ב משנת 2011, יותר מ-20% מהמבוגרים מעל גיל 85 זקוקים לסיוע עם פעילויות היומיום. בישראל יש מעל 300 אלף מבוגרים בני 65 ומעלה שזכאים לגמלת סיעוד, בשל חוסר יכולת לטפל בעצמם ברמה כזו או אחרת.
מה זה IADL?
דירוג IADL כולל פעילויות מורכבות יותר החיוניות לחיים עצמאיים (Instrumental Activities of Daily Living). אלו הן פעילויות חשובות שאיננו צריכים לעשות כל יום, בניגוד ל-ADLs.
האגודה האמריקאית לריפוי בעיסוק מונה 12 פעילויות חיוניות אלה:
- ניהול כספים – כולל תשלום חשבונות, שימוש במתקני בנקאות ותכנון ההוצאות.
- שמירה על בריאות – כולל ביקורי רופא קבועים ומעקב אחר מרשמים רפואיים כראוי.
- ביצוע קניות – כולל מצרכים, מוצרי טיפוח, ביגוד וצרכים אחרים.
- הכנה ובישול של ארוחות.
- ניהול התחבורה – כולל נהיגה בכלי רכב, נסיעה במוניות ושימוש בתחבורה ציבורית.
- שימוש בטלפון, בדואר, דוא"ל ומכשירי תקשורת אחרים.
- ביצוע מטלות בית – ניקיון, גינון וכביסה.
- טיפול בחיות מחמד.
- טיפול בילדים.
- טיפול באחרים, כולל פיקוח על מטפלים.
- פרקטיקה דתית, תחביבים או תחומי עניין אחרים.
- הכרת נוהלי בטיחות, אנשי קשר ותגובות לשעת חירום.
איך בודקים עצמאות עם מבחן ADL
אנשי מקצוע בתחום הבריאות משתמשים בהערכות תפקודיות של ADL ו-IADL כדי לקבוע את יכולתו של אדם לחיות באופן עצמאי בלי לפגוע בעצמו. למרות שאין הערכות אוניברסליות, הנה שישה מכלי הערכת ADL הנפוצים ביותר:
אינדקס כץ (Katz Index)
זוהי רשימת בדיקות פשוטה המשמשת בעיקר כדי להעריך האם מבוגרים יכולים לבצע פעולות ADL באופן עצמאי. המבחן כולל ציון מ-0 עד 6. פעילויות שניתן לעשות לבד מקבלות ציון 1, בעוד שפעילויות שדרשו פיקוח, הכוונה או סיוע מקבלים ציון 0. ציון גבוה מצביע על מידה רבה יותר של עצמאות.
סולם לוטון-ברודי (Lawton-Brody Scale)
סולם זה כולל שמונה קטגוריות של IADLs. מתחת לכל קטגוריה רשומות מספר הצהרות, ויש לבחור את ההצהרה המשקפת בצורה הכי קרובה את המצב. הציון נע בין 0 ל-8, כאשר ציון גבוה מעיד על תפקוד גבוה.
סולם קליין-בל (Klein-Bell Scale)
סולם זה כולל רשימה של 170 פריטים, שבוחנת שש קטגוריות ADL. כל פריט מקבל ציון 0 (לא יכול לבצע את הפעילות) או 1 (יכול לבצע את הפעילות), והניקוד מצטבר כדי לקבוע את המצב התפקודי. ציונים גבוהים מעידים על עצמאות גבוהה.
סולם קליבלנד (Cleveland Scale)
רשימה המשמשת להערכת רמות העצמאות של אנשים עם דמנציה או אלצהיימר. יש בה 47 פריטים שמקבלים ניקוד מ-0 עד 3 כדלקמן:
- 0 = לעולם לא תלוי
- 1 = לפעמים תלוי
- 2 = בדרך כלל תלוי
- 3 = תמיד תלוי
סולם בריסטול (Bristol Scale)
זהו שאלון בן 20 פריטים שבודק פעילויות יומיומיות באנשים עם דמנציה. כל פריט מקבל ניקוד מ-0 עד 3, כאשר ציון נמוך מעיד על תלות גבוהה. ציון מלא של 60 נקודות מעיד על עצמאות מוחלטת.
אינדקס בארת'ל (Barthel Index)
סולם זה של 100 נקודות בוחן 10 פעילויות יומיום אצל אנשים שעברו שבץ מוחי. כל פעילות מקבלת ציון בין 0 ל-10 או 0 ל-15 נקודות, כדי להעריך את רמת העצמאות. ציון גבוה מעיד על רמה גבוהה יותר של עצמאות.
איך משתמשים ב-ADL כדי לספק טיפול מתאים?
לאחר שגורמי בריאות העריכו את היכולת לבצע ADL ו-IADL, הם יכולים לתכנן תוכנית טיפול מתאימה כדי לפצות על הליקויים ולספק עזרה נאותה. לדוגמה, מרפאים בעיסוק יכולים להמליץ על תרגילים לשיפור התנועה ולמזעור הסיכון לנפילות.
רמות ה-ADL וה-IADL הן גם אינדיקטורים לשאלה האם אנו מסוגלים לחיות לבד בבטחה ובהצלחה, או האם אנו זקוקים לטיפול צמוד. כישורי ה-ADL של הנבדק חושפים אילו היבטים בחיי היומיום שלו דורשים סיוע נוסף.
ייתכן שתזדקקו לעזרה רק בדברים מסוימים, כמו הכנת ארוחות, שימוש במחשב, נטילת תרופות או טיפול בכספים. במקרה כזה, מטפל במשרה חלקית יוכל לסייע בהתאם.
חוסר היכולת לבצע פעולות ADL יכול גם להעיד על התפתחות של דמנציה ומחלות ניווניות אחרות. לכן, הערכות קבועות של עצמאות במבוגרים ואנשים בסיכון גבוה, יכולות לסייע במתן טיפול בזמן.
מה עושים אם מבוגר לא יכול לבצע פעולות יומיומיות?
ייתכן שתבחינו כי אתם עצמכם או מבוגרים שאתם מכירים, מתקשים לבצע פעולות יומיומיות בצורה משביעת רצון.
כדאי לדעת: מי שלא מצליח לבצע לפחות 3 מתוך 6 פעולות ADL, זכאי לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח הלאומי ו/או מביטוח פרטי. גמלת הסיעוד של ביטוח לאומי מאפשרת לבחור איזה שירות יינתן לכם: מימון מטפל ביתי (זר או ישראלי), מרכז יום למבוגר, לחצן מצוקה, מוצרי ספיגה למבוגרים וכן שירותי כביסה. ניתן לשלב בין מספר שירותים שונים לפי הצורך.
אם תנאי החיים שלכם מאתגרים מדי או לא נגישים, שקלו לעבור למוסד טיפולי כגון בית אבות או דיור מוגן, כדי להבטיח תנאי מחיה בטוחים.
אם אתה או יקיריכם זקוקים לסיוע בפעולות היומיום, אל תהססו לבקש עזרה.