מימון טיפול סיעודי: כמה עולה מטפל סיעודי בבית?

מתי צריך מטפל סיעודי בבית?

בישראל יש מעל 1.3 מיליון אזרחים ותיקים בגיל 65 ומעלה, כאשר רבע מהם לערך נמצאים במצב הדורש טיפול סיעודי ברמה כלשהי. מעבר לכך, רוב האנשים מעדיפים להזדקן ולקבל טיפול בביתם, מאשר במוסדות חיצוניים.

בשל כך ההוצאה הלאומית על טיפול סיעודי הוכפלה תוך 6 שנים מ-14 מיליארד שקל לכדי 28 מיליארד שקל. מכיוון שכל אחד משלושה או ארבעה בני הגיל השלישי צפוי להיות סיעודי במהלך חייו, הצפי הוא להגדלת העומס על מערכת הבריאות.

מי זכאי למטפל סיעודי פרטי?

כל אזרח ישראלי בגיל פרישה ומעלה שהגיע למצב הדורש טיפול סיעודי – יכול להגיש בקשה לקבלת מטפל צמוד באמצעות המוסד לביטוח לאומי. כמו כן יש אפשרויות נוספות כגון ביטוחים סיעודיים קבוצתיים או פרטיים (ראו בהמשך).

על מנת לבדוק זכאות למטפל סיעודי בבית – יש לעבור מבחן הערכת תלות (ADL) מטעם המוסד לביטוח לאומי וכן לעמוד במבחן הכנסות. מי שנמצא במצב סיעודי קשה וזקוק לטיפול צמוד, יצטרך מטפל זר – בעוד שמטפלים ישראלים זמינים לרוב רק לטיפול חלקי ולא לטיפול של 24 שעות ביממה.

כמה עולה לממן טיפול סיעודי בבית?

כאשר מדובר במטפל סיעודי זר, החוק מחייב להעסיק אותו כמו כל עובד אחר בישראל – החל ממשכורת מינימום ופנסיה וכלה בהטבות כגון מנוחה, חגים, דמי נסיעות ועוד. עם זאת, החוק אינו מחייב לשלם שעות נוספות למטפל זר – והתשלום הוא גלובלי.

אם נסכום את כל הרכיבים, נגיע לשכר שיכול לנוע בין 6,000 ל-10,000 שקלים בחודש, ולעיתים גם יותר מכך. עם זאת, אלו הם סכומים נמוכים בהשוואה לטיפול במוסד סיעודי, שעלותו יכולה לנוע בין 10,000 ל-20,000 שקלים בחודש (תלוי אם מדובר במוסד ציבורי או פרטי).

מי משלם על טיפול סיעודי פרטי בבית?

המדינה והביטוחים הסיעודיים לסוגיהם מציעים מספר אפשרויות מימון – החל מהביטוח הלאומי, וכלה במימון פרטי על ידי המטופל ו/או בני משפחתו.

1. גמלת סיעוד של ביטוח לאומי

גמלת הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי היא למעשה רשת ההגנה הראשונה לה זכאי כל אזרח בישראל, כל עוד הוא שילם דמי ביטוח לאומי וכן עמד במבחן תלות ובמבחן הכנסות. מי שהכנסתו גבוהה מרף מסוים, יקבל חצי מהגמלה או לא יהיה זכאי לגמלה כלל. יש לציין שהגמלה רלוונטית רק לטיפול בבית ולא לשהות במוסד סיעודי.

מבחן ADL קובע מהי דרגת התלות של המטופל באחרים בפעילויות היומיום: אכילה, הלבשה, היגיינה, ניידות ועוד. אם המטופל אינו מסוגל לבצע 4 מתוך 6 הפעולות הבסיסיות הדרושות, הוא יוגדר סיעודי באחת מתוך 6 רמות (1 למצב סיעודי קל עד 6 למצב סיעודי קשה).

בהתאם לרמה שנקבעה, המבוטח יקבל גמלת סיעוד חודשית שיכולה לממן לו מספר שירותים (1,500 עד 6,700 שקלים בחודש): מטפל סיעודי זר או ישראלי, לחצן מצוקה, מרכז יום לקשיש, מוצרי ספיגה ושירותי כביסה.

מכיוון שלרוב גם גמלת סיעוד ברמה 6 לא תוכל לממן את כל עלות העסקתו של מטפל סיעודי זר, המטופל או משפחתו יצטרכו להשלים את ההפרש.

2. ביטוח סיעודי קבוצתי של קופות החולים

מי שרכש ביטוח סיעודי דרך קופת חולים עד גיל 49, ונמצא זכאי לקבלת קצבה סיעודית – יכול לקבל 5,000 שקלים בחודש למשך 60 חודשי טיפול סיעודי בבית (300 אלף שקלים). אם מדובר בטיפול במוסד סיעודי, ניתן לקבל 10,000 שקלים בחודש.

יש לציין שביטוחים אלו אינם תקפים למקרי סיעוד כתוצאה מתאונת דרכים או תאונת עבודה, ואין אפשרות להתאים אותם אישית לכל מבוטח (בשונה מביטוח פרטי). כמו כן מי שרכש את הביטוח הקבוצתי החל מגיל 50 ומעלה, יקבל קצבאות מופחתות בהשוואה למצוין לעיל.

לאחרונה דובר רבות על משבר הביטוחים הסיעודיים, בדגש על קופת חולים כללית. אם לא יימצא גורם מבטח חדש במקום חברת הראל, מיליוני ישראלים עלולים להישאר ללא ביטוח סיעודי בעתיד הקרוב.

3. ביטוח סיעודי פרטי של חברות הביטוח

עד שנת 2019 ניתן היה לעשות ביטוח סיעודי פרטי מטעם חברות הביטוח – בפורמט של חוזה אישי בהתאמה לצורכי המטופל. כיום אפשרות זו כבר לא קיימת, אך מי שכבר יש להם ביטוח סיעודי פרטי מסוג זה – עדיין זכאים להשתמש בו בעת הצורך.

4. מימון בית אבות

מי שבוחר לקבל טיפול בבית אבות ולא בביתו, יכול לקבל מימון חלקי או מלא גם ממשרד הבריאות (אשפוז בקוד). גם פה הזכאות תלויה במבדקים רפואיים וכן במבחן הכנסות. למדריך המלא >

5. אפשרויות מימון אחרות לטיפול סיעודי

בין שמדובר בטיפול סיעודי ביתי או מוסדי, כל אפשרות מימון נוספת תקל על המטופל ו/או משפחתו. למרות שיש לפחות 2 שכבות הגנה (גמלת סיעוד + ביטוח סיעודי), לא תמיד זה מספיק לכיסוי כל הוצאות הטיפול.

כל מי שיכול לחסוך ולהשקיע לאורך חייו באפיקים שונים, מעבר למה שניתן לקבל מהמדינה ומהביטוחים הסיעודיים – יוכל לממן לעצמו טיפול סיעודי באם הדבר יידרש.

לדוגמה: השקעה של 1,000 שקלים מדי חודש באפיק עם 6% תשואה שנתית בממוצע, תניב לנו מעל 470 אלף שקל תוך 20 שנה. אם נעשה זאת מגיל צעיר נוכל להבטיח לעצמנו עוד רשת ביטחון, בנוסף לגמלת הסיעוד ולביטוחים הסיעודיים.

אפיקים מניבים יכולים להיות הכנסות מנדל"ן, חשבון השקעות בבורסה, קופת גמל להשקעה ואפילו קרן השתלמות שלא נפדתה. כל אלו יכולים לסייע במימון של טיפול סיעודי בעת הצורך. עדיף לפעול למען עצמנו באופן פרואקטיבי, מאשר לסמוך אך ורק על חסדי המדינה או על גורמי ביטוח חיצוניים.

מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי