בעיות שינה במבוגרים בגיל השלישי

בעיות שינה אצל קשישים

הפרעות שינה שכיחות למדי בקרב מבוגרים, וכתוצאה מכך רבים מהם ישנים פחות ממה שהם צריכים. דבר זה עשוי לנבוע ממגוון סיבות כגון תרופות, בעיות בריאות והפרעות שינה בסיסיות.

שינה לקויה עלולה להוביל לבעיות בריאות חמורות כגון סיכון מוגבר להשמנה, מחלות לב וכלי דם וכן סוכרת. למרות שדפוסי השינה משתנים ככל שאנו מתבגרים, שינה לא סדירה והתעוררות בתחושת עייפות אינם חלק מתהליך הזדקנות רגיל.

אנשים מבוגרים יותר עשויים להתקשות בהירדמות, לישון פחות שעות לפחות איכותי וכן להתעורר לעתים קרובות בלילה או מוקדם בבוקר. כל זה יכול להוביל לחששות בריאותיים, ובהם גם סיכון מוגבר לנפילה ועייפות בשעות היום.

כ-50 אחוז מבני 55 ומעלה מתקשים להירדם ולשמור על שינת לילה טובה. רוב המחקרים מעידים שטיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור נדודי שינה פתאומיים וכרוניים עדיף על תרופות, שעלולות להיות להן תופעות לוואי לא רצויות כמו בחילות.

מה גורם להפרעות שינה אצל מבוגרים?

הפרעת שינה ראשונית פירושה שאין סיבה רפואית או פסיכיאטרית אחרת לבעיה. אנשים מכל הגילאים יכולים להיות מושפעים מהפרעות שינה, כולל מבוגרים.

נדודי שינה היא אחת התלונות הרפואיות הנפוצות ביותר, במיוחד בקרב מבוגרים. לעתים קרובות היא מתקיימת במקביל להפרעות רפואיות, פסיכיאטריות או נוירולוגיות. נדודי שינה עשויים להיות קשורים גם ללחץ, תרופות, הרגלי שינה לקויים או שינויים בסביבת השינה.

מצבים בריאותיים שעלולים לגרום לבעיות שינה:

מחלת פרקינסון – הפרעה נוירודגנרטיבית בשכיחות עולה עם הגיל. עד 40 אחוז מהחולים בפרקינסון סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, על פי קרן פרקינסון.
מחלת אלצהיימר – עלולה לגרום לנמנום בשעות היום ולקושי להירדם בלילה.
כאב כרוני – כגון כאבי מפרקים.
מחלות לב וכלי דם – 39 אחוז מהאנשים עם מחלות לב וכלי דם ישנו באופן קבוע פחות מ-6.5 שעות, מה שגרם לסיכון מוגבר למוות.
בעיות נוירולוגיות – כגון טרשת נפוצה ופגיעה מוחית טראומטית.
בעיות במערכת העיכול – כגון ריפלוקס גסטרו-ושטי (GERD) ותסמונת המעי הרגיז (IBS).
בעיות בנשימה ו/או בריאות – כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ואסטמה. מצבים אלו עשויים להגביר את הסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה.
שליטה לקויה בשלפוחית השתן.

תרופות הגורמות לבעיות שינה

משתנים ליתר לחץ דם או גלאוקומה.
תרופות אנטיכולינרגיות בשאיפה לטיפול ב-COPD.
תרופות להורדת לחץ דם.
קורטיקוסטרואידים דרך הפה (פרדניזון) לדלקת מפרקים שגרונית וזאבת.
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה.
אנטי-היסטמינים לאלרגיות.
לבודופה לפרקינסון.
דונפזיל (אריספט) לאלצהיימר.

קפאין, אלכוהול ועישון עשויים גם הם לתרום לבעיות שינה:

הקפאין הממריץ עשוי להפחית את זמן השינה על ידי עיכוב הקצב הצירקדי של הגוף.
אלכוהול עשוי להגביר את הסיכון לדום נשימה בשינה ב-25 אחוזים.
ניקוטין משבש את הקצב הצירקדי, גורם ליותר ישנוניות בשעות היום ולפחות זמן שינה, כולל פחות שנת REM.

הפרעות שינה נפוצות בקשישים

דום נשימה חסימתי בשינה, או הפרעות קצרות בנשימה במהלך השינה המתרחשות אם נתיב הנשימה העליון נחסם שוב ושוב. דבר זה משפיע על 20 עד 60 אחוז מהאנשים מעל גיל 65.
תסמונת רגל חסרת מנוח (RLS) – הצורך להזיז את הרגליים במהלך השינה עשוי להתחיל בכל גיל, אך הוא משפיע בצורה חמורה יותר על מבוגרים בגיל העמידה ומעלה, שעלולים לחוות זאת בתדירות גבוהה יותר ולמשך תקופות ארוכות יותר.
הפרעה בשנת החלום (RBD) – ביצוע חלומות בפועל במהלך השינה. דבר זה עשוי להתרחש כאשר הכימיקל במוח שמשתק את השרירים במהלך שנת חלום, אינו מתפקד כראוי. מחקר מצא כי עד 7.7 אחוזים מתוך 456 משתתפים מעל גיל 60 ללא מחלת פרקינסון היו בעלי RBD סביר.
הפרעות בקצב הצירקדי משבשות את מחזור השינה-ערות של השעון הפנימי בגוף. ככל שמתבגרים השעונים הפנימיים מאבדים יעילות, וכתוצאה מכך נרדמים ומתעוררים מוקדם יותר.

הפרעות שינה אחרות שיכולות להשפיע על כל אחד בכל גיל:

נדודי שינה – קושי להירדם, להישאר ישן או שינה חסרת מנוחה. על פי כמה מחקרים, 50 עד 70 אחוז מבני 65 ומעלה סובלים מתסמינים של נדודי שינה.
תנועת גפיים לא רצונית בשינה – לתופעה זו אין סיבה ידועה, אך ייתכן שמקורה במערכת העצבים המרכזית.

איך מאבחנים הפרעות שינה?

הרופא ישאל על סימפטומים ויערוך בדיקה גופנית כדי לחפש את כל התנאים הבסיסיים. הוא עשוי גם לבקש לכתוב יומן שינה למשך שבוע עד שבועיים, כדי ללמוד יותר על דפוסי השינה שלנו.

אבחון נדודי שינה דורש שלושה מרכיבים עיקריים:

קשיי שינה מתמשכים
הזדמנות לשינה מספקת
תפקוד לקוי ביום

אם הרופא חושד בהפרעת שינה ראשונית, במיוחד דום נשימה חסימתי בשינה, הוא ימליץ על בדיקת שינה במעבדה הנקראת פוליסומנוגרפיה (PSG) או בדיקת שינה בבית (HST).

בדיקת שינה מסוג פוליסומנוגרם נעשית בדרך כלל בלילה במעבדת שינה. אם הרופא מזמין מחקר שינה במעבדה, טכנאי יציב עליכם חיישנים לניטור תנועת הגוף, נשימה, נחירות או רעשים אחרים, קצב הלב ופעילות המוח. ייתכן שיתווסף גם מד אצבע לבדיקת רמת החמצן בדם.

הטכנאי יצפה בכם דרך מצלמת וידאו בחדר. ניתן לדבר איתו אם אתם צריכים עזרה כלשהי. במהלך השינה המכשירים יתעדו ללא הרף את המידע על גבי גרף, והרופא ישתמש בזה כדי לאבחן האם יש הפרעת שינה.

טיפול בבעיות שינה

טיפול פסיכולוגי

בקרב מבוגרים יותר, מומלץ להשתמש תחילה בטיפולים לא תרופתיים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עבור נדודי שינה פתאומיים וכרוניים. הסיבה לכך היא שמבוגרים כבר עשויים לקחת מספר תרופות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול להתרחש על פני תקופה של 6 שבועות או יותר וכולל הרגלי שינה, שליטה בגירויים וכן הגבלת זמן המיטה. מחקרים מראים ש-CBT שיפר במידה רבה את איכות השינה עבור אנשים עם נדודי שינה. טיפול זה יעיל יותר מכיוון שהוא מכוון הן לאיכות השינה והן לכמותה.

אפשר לפתח הרגלי שינה טובים באמצעות הכללים הבאים:

הולכים לישון ומתעוררים באותה שעה בכל יום.
שימוש במיטה רק לשינה ויחסי מין, לא לפעילויות אחרות כמו עבודה או צפייה בטלוויזיה.
פעילויות שקטות לפני השינה (כגון קריאה).
הימנעות מאורות בהירים לפני השינה.
שמירה על סביבה מרגיעה ונוחה בחדר השינה.
הגבלת נוזלים לפני השינה.
הגבלת אכילה 3 עד 4 שעות לפני השינה.
אימונים גופניים קבועים אך לא לפני השינה.
אמבטיה חמה להירגעות.
הימנעות מתנומות.

אם אתם מתקשים להירדם תוך 20 דקות, נסו לקום ולעשות משהו לפני שתחזרו למיטה. כפיית שינה עלולה להקשות על ההירדמות. אם שינויים אלה אינם מספיקים, הרופא עשוי להמליץ על תרופות.

תרופות

אם יש לכם בעיות בסיסיות שמפריעות לשינה, הרופא עשוי לרשום תרופות. הן לא אמורות להחליף הרגלי שינה טובים, אבל בהחלט עשויים לספק הקלה מסוימת בטווח הקצר.

מלטונין – הורמון המיוצר על ידי המוח בתגובה לחושך – עוזר לשינה מהירה יותר ומשחזר את מחזור השינה והערות. חשיפה לאור בלילה יכולה למנוע ייצור של מלטונין.

ניתן לקנות תוספי מלטונין סינתטיים ללא מרשם רופא. לרוב משתמשים במלטונין עבור נדודי שינה ושיפור השינה בתנאים מסוימים, כגון ג'ט לג. עם זאת, יש עדויות מדעיות מוגבלות התומכות בשימוש כרוני במלטונין ברוב המקרים.

הרופא עשוי להמליץ על התרופות המתאימות ביותר וכמה זמן יש לקחת אותן, בהתאם לגורמים. כמה סוגים נפוצים של תרופות שינה:

בנזודיאזפינים כגון טמאזפם (רסטוריל) וטריאזולאם (הלקיון) מפחיתים חרדה ומעודדים שינה על ידי קשירה לקולטני גמא-אמינו-בוטירי (GABA) במוח. עם זאת, הם עלולים לגרום להתמכרות ולא מומלצים לקשישים בשל האפשרות של פגיעה קוגניטיבית, נפילות ושברים.
תרופות ללא-בנזודיאזפינים (תרופות Z), כולל זולפידם (אמביאן), זלפלון (סונטה) ואזופיקלון (לונסטה), מאטים את פעילות המוח כדי לעזור לנו לישון; זאת על ידי עבודה על קולטני ה-GABA-A במוח. הן עלולות לגרום לנמנום בוקר אם נוטלים תרופות ארוכות טווח, כמו גם להתמכרות ולכן לא מומלצות לאנשים מבוגרים.
נוגדי דיכאון מסוימים באישור ה-FDA, כגון דוקספין (סינקוואן), עשויים להינתן במינונים נמוכים עבור נדודי שינה כרוניים. הם מסייעים לשינה ארוכה יותר ומפחיתים את מספר ההתעוררויות.

מומלץ ליטול כדורי שינה רק לטווח קצר. עם זאת, הטיפול בנדודי שינה הוא פרטני חובה להתייעץ עם גורם מקצועי.

כדורי שינה טובים לטווח קצר כדי לאפס את מחזור השינה, מועילים לשנת לילה טובה וגורמים לתסמיני גמילה מינימליים בשימוש נכון. עם זאת, הם גם עלולים להגדיל את הסיכוי לנפילות, לתלות בעת שימוש לטווח ארוך וכן לסיבוכים כגון כאבי ראש, סחרחורות, בחילה, עייפות ונמנום. כדאי להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת כדורי שינה.

טיפולים רפואיים

מכשיר CPAP לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה.
תרופות דיכאון ספציפיות לטיפול בנדודי שינה.
תרופות דופמין לתסמונת רגל חסרת מנוח ותנועת גפיים תקופתית.
תחליפי ברזל לתסמיני רגליים חסרות מנוחה.

תרופות שינה כוללות אנטי-היסטמינים ללא מרשם, כגון דיפנהידרמין (בנאדריל), הגורמים לנמנום. עם זאת, השימוש הכרוני באנטי-היסטמינים נקשר עם דמנציה.

תמיד שוחחו עם רופא לפני נטילת תרופות כלשהן.

מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לקבלת ייעוץ רפואי מקצועי.

בלוג