הנחיות רפואיות מקדימות, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות ומה שביניהם

מהו ייפוי כוח מתמשך, למי הוא מתאים, כיצד ניתן להתחשב בדעתו של מטופל שנמצא בלתי כשיר מבחינה קוגניטיבית ואילו זכויות עומדות לרשותו

מאת: אורית אררה

ייפוי כוח מתמשך ואפוטרופסות- המשמעות החל משינוי החוק

בשנת 1996 נחקק חוק זכויות החולה אשר חולל מהפכה במערכת הבריאות. עד ליום זה החולה היה נתון לחסדי הרופאים והצוותים המטפלים אשר היו רשאים לטפל בו כראות עיניהם.

ביום חקיקת החוק נקבע כי גם לחולה יש זכויות, יש להסביר לו בדיוק מה הבעיה ממנה הוא סובל, אילו טיפולים הוא צפוי לעבור ולבקש את רשותו לביצועם.

בשנת 2005 נחקק חוק נוסף שאף הרחיב את זכויות החולה: "חוק החולה הנוטה למות". חוק זה למעשה מרחיב את הזכות לסרב או להסכים לטיפול, על ידי כך שהוא מאפשר לאדם להביע את רצונו מראש בהיותו בריא, כיצד יש לנהוג בו אם וכאשר יקבע כי הינו "החולה הנוטה למות". כמו כן, החוק קובע כי קבלת החלטות בעניין זה תיעשה אך ורק לפי רצון המטופל עצמו, ולא לפי רצונם של בני משפחה או שיקולים אחרים.

חשוב להדגיש – מטופל זכאי לבקש טיפול רפואי להארכת חיים, גם אם הרופא האחראי מאמין כי אין לכך הצדקה.

מי יכול ליהנות מזכויות אילו?

שני חוקים חשובים אלו חוללו מהפך בטיפול בחולה בכך שהעניקו זכויות רבות לאדם החולה – לקבל מידע רפואי על מצבו ולקבל את ההחלטה על אופן הטיפול המיטבי בו, או לסרב לטיפול במקרה מאריך חיים (ולעיתים גם סבל) כשהאדם מוגדר כחולה סופני.

עם זאת,  לצערנו ישנם חולים רבים שלא נהנים מזכויות אילו, וזאת משום שמסיבות שונות לא מינו אדם שיקבל החלטות עבורם ואם כאשר המצב יתדרדר, וכתוצאה מכך מצאו את עצמם במצב בו אינם כשירים לקבל החלטות על חייהם בשל ירידה קוגניטיבית אשר פגעה ביכולת השיפוט שלהם.  וכך, לעתים נוצר מצב בו קרובי  המשפחה או הרופא.ה המטפל.ת נאלצים לקבל החלטות רפואיות קשות, שאינן תואמות בהכרח את רצונו של החולה. במקרים רבים, יש לפנות לבית המשפט לשם מינוי אפוטרופוס.

כמנהלת בית אבות זכור לי דייר, בן 85, חולה אונקולוגי סופני, אשר בשל המצב הרפואי התדרדר גם קוגניטיבית ולא יכול היה להביע את רצונו. כשפנינו אל בני משפחתו, התברר כי בני המשפחה חלוקים בדעותיהם: בנו של המטופל, ביקש להמשיך את הטיפול באביו כמה שרק אפשר. לעומתו, הבת סברה כי יש להפסיק את הטיפול באב, וכי למיטב ידיעתה זה רצונו – לא להיות תלוי בטיפולים רפואיים. בת נוספת סברה כי המשך הטיפול רק יגרום לאביה סבל מיותר.

כאשר פנינו אליהם בבקשה כי ימנו לאב אפוטרופוס, חילוקי הדעות צצו על פני השטח ובני המשפחה לא הצליחו להגיע להסכמה. הסכסוך בין ילדיו של המטופל התעצם לנוכח חילוקי הדעות, עד שנאלצנו לפנות לערכאות משפטיות על מנת שימונה אפוטרופוס מטעם המדינה.

כדי להימנע מהליך משפטי ישנן מספר אלטרנטיבות המאפשרות לאדם, שנמצא כשיר מבחינה קוגניטיבית, לבחור או למנות אדם שיקבל החלטות רפואיות עבורו וידאג שיקבל את הטיפול הרפואי לפי רצונו ותפיסת עולמו:

• מתן הנחיות רפואיות מקדימות
• עריכת ייפוי כוח מתמשך: לנושאים רפואיים (טופס ד') ולנושאים כלכליים
• עריכת ייפוי כוח רפואי "לחולה הנוטה למות"
• שילוב: הנחיות רפואיות מקדימות וייפוי כוח

חשוב לציין, כי ישנם מצבים רפואיים שאינם צפויים, לכן מומלץ לכל אדם – גם לאנשים צעירים –  לבצע תהליך אשר יעגן מבחינה משפטית את רצונם לגבי הטיפול בהם, אם וכאשר לא יוכלו להביע את דעתם.

חשוב להדגיש, כי במצבים בהם קיימת אבחנה לאי כשירות קוגניטיבית לא ניתן לבצע את ההליכים הנ"ל ויש לפנות לביהמ"ש לשם מינוי אפוטרופוס.

כמנהלת בית אבות נתקלתי פעמים רבות באנשים הסובלים מדמנציה, הזקוקים להזנה באופן מידי והצוות הרפואי החליט להזינם באמצעות זונדה – תהליך שאיננו נעים למטופל ועלול אף להוות סכנה לבריאותו. במקרים רבים נאלצנו להפנות את המשפחה להליך אפוטרופסות – הליך הדורש אנרגיה, זמן וכסף. במקרים בהם היו סכסוכים בתוך המשפחה, התהליך היה אף מסובך וקשה יותר. בשל כך, לצערי, התמודדנו עם מקרים בהם היה צורך בפעולה רפואית כזו או אחרת שנאלצו לעכב, או לא הצלחנו לקיים, דבר אשר פגע באיכות חיי החולה.

בשל כך אני ממליצה לכל אדם, ובמיוחד למי שחווה משבר רפואי, לדאוג מבעוד מועד להסדיר את ההיבטים המשפטיים. צוות המומחים של נגיש ישמח לסייע בקבלת החלטה על תהליך מתאים וללוות לאורך התהליך.