טיפול תומך / פליאטיבי

מאת: אורית אררה ורוית ורימי

מהו טיפול פליאטיבי

טיפול פליאטיבי (טיפול תומך), מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי, כגישה טיפולית כוללנית שמטרתה לשפר את איכות החיים של החולים המתמודדים עם מחלה מסכנת חיים ובני משפחתם, על ידי מניעה והקלה של תסמינים גופניים, נפשיים ורוחניים.

טיפול פלאטיבי מספק סל של שירותים רפואיים הכוללים טיפול על ידי צוות רב מקצועי: רופא, אחות, עובד סוציאלי ובמידת הצורך אנשי צוות נוספים על פי צורכי המטופל ומשפחתו כל זאת, כתמיכה כוללנית הנותנת מעטפת ממוקדת מטופל ומשפחה. הטיפול הפליאטיבי ניתן בבית החולים, בשירותי הקהילה, במוסד אשפוז או בבית המטופל במסגרת אשפוז בית.

הגישה הפליאטיבית רואה במוות תהליך טבעי, והיא לא נועדה לזרז אותו או לעכב אותו. הטיפול התומך נועד לאפשר איכות חיים טובה כמידת האפשר עד למוות.

היום משלבים את הטיפול התומך לא רק אצל חולים סופניים אלא כגישה מלווה לטיפול המרפא (קריאטיבי) . הטיפול התומך מתמקד באיכות חייו של האדם והיום נכון להתבונן בו גם במקרים של מחלות כרוניות לא מאיימות חיים, התמודדויות עם בעיות בריאות שונות וכמובן בזקנה.

בליווי תומך הנושא של הכאב וההרגשה הפיזית הוא העיקר, יחד עם זאת הליווי הרגשי והסוציאלי מהווה נושא משמעותי ביותר באיכות החיים של האדם.

ברצוני להביא דוגמא בה ניתן לראות את החשיבות של הליווי הרגשי והסוציאלי.

חשיבותו של ליווי רגשי וסוציאלי- המקרה של בתיה

את בתיה פגשתי כחצי שנה לאחר שגילו אצלה סרטן בלבלב. לבתיה 3 בנים ובעל. בתיה אישה אופטימית אינטליגנטית בבסיסה אישה מאוד פרטית. הקשר הזוגי טוב עם תקשורת פתוחה. הקשר עם הילדים טוב, כל אחד מהם הגיב אחרת למציאות החדשה. ליוויתי את בתיה והמשפחה כשנה וחצי עד יום מותה.

בתהליך הליווי הייתי נוכחת ברגעים של כאב פיזי ורגשי, רגעים של כעס, רגעים של צחוק, של אהבה ורגעים של חסד וזכות גדולה.

בתוך תהליך הליווי, חשוב מאוד להיות – להיות עבור המטופל במקום בו הוא נמצא, מה שחשוב זה תפיסת עולמו, צרכיו והרגשתו. לאורך כל הדרך בתיה הייתה אופטימית, היא החזיקה אמונה שהיא תבריא יחד עם הבנה מלאה של מצבה הרפואי. ואני נתתי מקום תמיד לאמונה הזו. כדוגמא כשבועיים לפני מותה היא רכשה לעצמה משקפי ראיה במאות שקלים.

במהלך הטיפול היוויתי עבורה מקור לוונטילציה, תמיכה בדרך בה בחרה, הייתי שותפה ועדה לשינויים האישיים שעברה כמו בחירתה להכניס אנשים לחייה ולקבל משמעות ורגעים רבים של טוב. שוחחנו על חלומות, על פחדים, דאגות ועל המוות. חשבנו יחד על איכות החיים שלה, מה היא צריכה. שילבתי אותה בתכנית התנדבותית בה הגיעה מתנדבת לכתוב ספר ייחודי שמיועד להעברת מסרים למשפחתה. השתדלתי להיות בשבילה ועבורה במה שהיא צריכה ורוצה.

בטיפול התומך חשוב שהמטפל יהיה כתובת עבור כל המשפחה ולא רק עבור המטופל, לדוג' אצל בתיה קיימנו שיחות משפחתיות על מנת לאפשר שיח פתוח ורגשי והיו לי גם שיחות אישיות עם בעלה, ושיחות משותפות עם שניהם.

בתהליך של ליווי כזה גבולות הטיפול הם אחרים: הסטינג הטיפולי אינו בקליניקה אלא בבית המטופל, המגע הפיזי בין המטפל למטופל הינו לגיטימי בתוך תהליך הליווי ומהווה חלק מהקרבה שנוצרת. הסטינג היה בביתה של בתיה לעיתים בחדר השינה בגלל מצבה, היה בינינו מגע של חיבוקים, שיח שווה, דבר שאפשר תהליך קרוב ומיטיב.

ליווי תומך הינו מאוד משמעותי ותורם לאיכות החיים של המטופל ומשפחתו, על כן הוא יסייע באותה המידה לאדם זקן ולאדם הסובל ממחלה כרונית. בשל כך הטיפול התומך יכול להינתן לצד הטיפול הרפואי כאשר הטיפול הרפואי מתמקד בטיפולים לשם החלמה והטיפול התומך מתמקד בטיפולים לשם הקלה על סבל וכאב ומתן איכות חיים.

ברמה האישית בתהליך כזה כמטפלת חוויתי אין סוף של רגעים משמעותיים ורגעים של חסד. זו תחושה של זכות גדולה ללוות אדם בתוך כאב וקושי כזה.