מאמרים כלליים

שיתוק מוחין: סיבות, תסמינים וטיפול

שיתוק מוחין הוא קבוצת מצבים המשפיעים על התנועה והיציבה. מצב זה נגרם על ידי נזק שמתרחש למוח המתפתח, לרוב לפני הלידה.

התסמינים מופיעים במהלך גיל הינקות או בגיל הגן, ומשתנים בין קל מאוד לחמור. ילדים עם שיתוק מוחין עשויים להיות בעלי רפלקסים מוגזמים. הידיים, הרגליים והטורסו עשויים להיראות נפולים, או שיש להם שרירים נוקשים (מצב המכונה ספסטיות). התסמינים יכולים לכלול גם יציבה לא סדירה, תנועות שלא ניתן לשלוט בהן, הליכה לא יציבה או שילוב כלשהו ביניהם.

שיתוק מוחין עלול להקשות על הבליעה, וכן לגרום לחוסר איזון בשרירי העיניים, עד לכדי מצב בו העיניים אינן מתמקדות באותו אובייקט. אנשים עם מצב זה עלולים לסבול מטווח תנועה מופחת במפרקים בגלל נוקשות שרירים.

הגורם לשיתוק מוחין והשפעתו על התפקוד משתנים מאדם לאדם. חלק מהאנשים עם שיתוק מוחין יכולים ללכת – בעוד אחרים זקוקים לסיוע בניידות. יש אנשים עם מוגבלות שכלית – אך אחרים לא. אפילפסיה, עיוורון או חירשות עשויים להשפיע גם על אנשים מסוימים עם שיתוק מוחין.

אין תרופה לשיתוק מוחין, אך טיפולים יכולים לעזור לשפר את התפקוד. הסימפטומים של שיתוק מוחין עשויים להשתנות במהלך התפתחות הילד, אך המצב אינו מחמיר ובדרך כלל נשאר זהה לאורך זמן.

סוגים של שיתוק מוחין

סוג שיתוק המוחין נקבע לפי מצב התנועה העיקרי הקיים. עם זאת, מספר מצבי תנועה יכולים להתרחש יחד.

  • שיתוק מוחין ספסטי – הסוג הנפוץ ביותר; גורם לשרירים נוקשים ולרפלקסים מוגזמים.
  • שיתוק מוחין דיסקינטי – סוג זה מקשה על שליטה בשרירים רצוניים.
  • שיתוק מוחין אטקסי – קושי בשיווי משקל ובקואורדינציה.

לאחר קבלת אבחנה של שיתוק מוחין, הרופא עשוי להשתמש בסולם דירוג הידוע בשם GMFCS, לדירוג התפקוד המוטורי. כלי זה מודד תפקוד, ניידות, יציבה ושיווי משקל ויכול לסייע בבחירת טיפולים מתאימים.

תסמינים של שיתוק מוחין

סימפטומים של שיתוק מוחין יכולים להשתנות בטווח רחב. אצל אנשים מסוימים, שיתוק מוחין משפיע על כל הגוף. אצל אנשים אחרים, הסימפטומים עשויים להשפיע רק על איבר אחד או שניים – או על צד אחד של הגוף. תסמינים כלליים כוללים בעיות תנועה, קואורדינציה, דיבור, אכילה, התפתחות ובעיות אחרות.

בעיות תנועה וקואורדינציה

  • שרירים נוקשים ורפלקסים מוגזמים (ספסטיות). זהו מצב התנועה השכיח ביותר הקשור לשיתוק מוחין.
  • שינויים בטונוס השרירים, כגון נוקשות יתר או רפיון יתר.
  • שרירים נוקשים עם רפלקסים קבועים (קשיחות).
  • חוסר שיווי משקל וחוסר תיאום שרירים (אטקסיה).
  • תנועות קופצניות שלא ניתן לשלוט בהן (רעידות).
  • תנועות איטיות ומתפתלות.
  • העדפה של צד אחד של הגוף, כגון הושטת יד אחת בלבד או גרירת רגל בזמן זחילה / הליכה.
  • בעיה בהליכה – אנשים עם שיתוק מוחין עשויים ללכת על בהונותיהם או להתכופף כשהם הולכים. הם גם עשויים ללכת בהליכה דמוית מספריים כשהברכיים מצטלבות, או שיש להם הליכה רחבה או הליכה שאינה יציבה.
  • בעיות במוטוריקה עדינה, כמו כפתור בגדים או איסוף כלים.

בעיות דיבור ואכילה

  • עיכובים בהתפתחות הדיבור
  • בעיה בדיבור
  • בעיה עם לעיסה או אכילה
  • הזלת ריר או בעיות בליעה

בעיות התפתחות

לחלק מהילדים עם שיתוק מוחין יש את התסמינים הבאים:

  • עיכובים בהתפתחות מיומנויות מוטוריות, כגון ישיבה או זחילה
  • לקויות למידה
  • מוגבלות שכלית
  • צמיחה מאוחרת וכתוצאה מכך גודל קטן מהצפוי

תסמינים אחרים

נזק למוח יכול להוביל לתסמינים נוירולוגיים אחרים כגון:

  • התקפים, שהם סימפטומים של אפילפסיה. ילדים עם שיתוק מוחין עשויים להיות מאובחנים עם אפילפסיה.
  • קשיי שמיעה.
  • בעיות ראייה ושינויים בתנועות העיניים.
  • כאב או קושי להרגיש תחושות, כגון מגע.
  • בעיות בשלפוחית ​​השתן והמעיים, כולל עצירות ודליפת שתן.
  • מצבים בריאותיים נפשיים, כגון מצבים רגשיים ובעיות התנהגות.

מצב המוח הגורם לשיתוק מוחין אינו משתנה עם הזמן. התסמינים בדרך כלל אינם מחמירים עם הגיל. עם זאת, ככל שהילד מתבגר, סימפטומים מסוימים עשויים להיות ברורים יותר או פחות. התקצרות ונוקשות השרירים עלולים להחמיר אם לא מטפלים בהם באגרסיביות.

גורמים וסיבות לשיתוק מוחין

שיתוק מוחין נגרם מהתפתחות מוחית לא סדירה או מפגיעה במוח המתפתח. דבר זה קורה בדרך כלל לפני הלידה, אבל יכול להתרחש בלידה או בינקות המוקדמת. לעתים קרובות הסיבה אינה ידועה. גורמים רבים יכולים להוביל לשינויים בהתפתחות המוח:

  • שינויים בגנים שגורמים לתנאים גנטיים או הבדלים בהתפתחות המוח.
  • זיהומים אצל האם המשפיעים על תינוק שטרם נולד.
  • שבץ מוחי המפריע להספקת הדם למוח המתפתח.
  • דימום לתוך המוח ברחם או כילוד.
  • זיהומים של תינוקות הגורמים לנפיחות במוח או סביבו.
  • פגיעת ראש טראומטית של תינוק, כגון תאונת דרכים, נפילה או טראומה פיזית.
  • חוסר חמצן למוח הקשור לעבודה קשה או לידה, אם כי סיבה זו פחות שכיחה ממה שחשבו בעבר.

גורמי סיכון לשיתוק מוחין

בריאות האם

זיהומים מסוימים או חשיפות רעילות במהלך ההריון, עלולים להגביר באופן משמעותי את הסיכון לשיתוק מוחין בתינוק. דלקת הנגרמת על ידי זיהום או חום, עלולה לפגוע במוחו המתפתח של התינוק שטרם נולד.

  • ציטומגלו-וירוס (Cytomegalovirus) – נגיף נפוץ הגורם לתסמינים דמויי שפעת. אם לאם יש זיהום פעיל ראשון במהלך ההריון, זה יכול להוביל למומים מולדים.
  • אדמת (או גם חצבת גרמנית) – ניתן למנוע באמצעות חיסון.
  • הרפס – זיהום שיכול לעבור מאם לילד במהלך ההריון, ולהשפיע על הרחם והשליה.
  • עגבת – זיהום חיידקי שמתפשט בדרך כלל במגע מיני.
  • טוקסופלזמה – זיהום הנגרם על ידי טפיל שנמצא במזון מזוהם, באדמה ובצואה של חתולים נגועים.
  • נגיף זיקה – זיהום זה מתפשט באמצעות עקיצות יתושים, ויכול להשפיע על התפתחות המוח של תינוק שטרם נולד.
  • זיהומים תוך רחמיים – כולל זיהומים של השליה או קרומי העובר.
  • חשיפה לרעלים – דוגמה אחת היא חשיפה למתיל כספית.
  • מצבים אחרים המשפיעים על האם, שיכולים להגביר מעט את הסיכון לשיתוק מוחין – מצבים של בלוטת התריס, רעלת הריון או התקפים.

מחלות תינוק

  • דלקת חיידקית של קרום המוח – גורמת לנפיחות בקרומים המקיפים את המוח וחוט השדרה.
  • דלקת מוח ויראלית – גורמת גם היא לנפיחות בקרומים המקיפים את המוח וחוט השדרה.
  • צהבת קשה או לא מטופלת – צהבת מופיעה כהצהבה של העור והעיניים. המצב מתרחש כאשר תוצרי לוואי מסוימים של תאי דם "משומשים", אינם מסוננים מזרם הדם.
  • דימום לתוך המוח – מצב זה נגרם בדרך כלל כתוצאה משבץ מוחי של התינוק ברחם או בינקות המוקדמת.

גורמי הריון ולידה

התרומה הפוטנציאלית של כל אחד מהם מוגבלת, אך גורמי הריון ולידה מסוימים עשויים להגביר את הסיכון לשיתוק מוחין:

  • משקל לידה נמוך – תינוקות ששוקלים פחות מ-2.5 קילוגרם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח שיתוק מוחין. סיכון זה עולה ככל שמשקל הלידה יורד.
  • מספר תינוקות בלידה אחת – הסיכון לשיתוק מוחין עולה עם מספר התינוקות החולקים את הרחם. הסיכון יכול להיות קשור גם לסבירות ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך. אם אחד או יותר מהתינוקות מתים, הסיכון של הניצולים עולה.
  • לידה מוקדמת – תינוקות שנולדו בטרם עת נמצאים בסיכון גבוה יותר לשיתוק מוחין. ככל שתינוק נולד מוקדם יותר, כך גדל הסיכון לשיתוק מוחין.
  • סיבוכים בלידה – אירועים במהלך הלידה עלולים להגביר את הסיכון לשיתוק מוחין.

סיבוכים אפשריים של שיתוק מוחין

חולשת שרירים, ספסטיות בשרירים ובעיות קואורדינציה יכולים לתרום לסיבוכים בילדות או בבגרות:

  • כוויצויות (קונטרקטורים) – קיצור רקמת שריר עקב הידוק שרירים חמור. זו יכולה להיות תוצאה של ספסטיות. כוויצה יכולה להאט את צמיחת העצם, לגרום לעצמות להתכופף ולגרום לשינויים במפרקים ולנקע מלא / חלקי. אלה יכולים לכלול מפרקי ירך, עמוד שדרה מעוקל או שינויים אחרים בעצמות.
  • תת תזונה – בעיות בליעה ואכילה עלולות להקשות על קבלת מספיק תזונה, במיוחד עבור תינוק. דבר זה יכול לפגוע בגדילה ולהחליש את העצמות. יש ילדים או מבוגרים שזקוקים לצינור האכלה כדי לקבל מספיק תזונה.
  • מצבי בריאות הנפש – אנשים עם שיתוק מוחין עשויים לסבול ממצבים נפשיים, כגון דיכאון, בידוד חברתי ואתגרי ההתמודדות עם מוגבלויות. גם בעיות התנהגות יכולות להתרחש.
  • מחלות לב וריאות – אנשים עם שיתוק מוחין עלולים לפתח מחלות לב, מחלות ריאה ומצבי נשימה. בעיות בליעה עלולות לגרום לבעיות נשימה, כגון דלקת ריאות בשאיפה (מתרחשת כאשר ילד שואף לריאות מזון, שתייה, רוק או קיא).
  • דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס) – לחץ על המפרקים או חוסר יישור של מפרקים כתוצאה מספסטיות בשרירים, עלולים להוביל למחלת העצמות הכואבת הזו.
  • דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) – שברים עקב צפיפות עצם נמוכה יכולים לנבוע מחוסר ניידות, תזונה לקויה ותרופות נגד התקפים.
  • סיבוכים אחרים – תנאי שינה, כאבים כרוניים, פגיעה בעור, בעיות מעיים ובעיות בבריאות הפה.

מניעה והפחתת הסיכון

לעתים קרובות לא ניתן למנוע שיתוק מוחין, אבל אפשר להפחית סיכונים. אם את בהריון או מתכננת להרות, בצעי את הצעדים הבאים כדי למזער סיבוכי הריון:

  • חיסונים – התחסנות נגד מחלות כמו אדמת עשויה למנוע זיהום. עדיף לוודא חיסון מלא לפני הכניסה להריון.
  • הקפדה על בריאות – ככל שאת נכנסת להריון בריאה יותר, כך קטן הסיכוי לפתח זיהום שגורם לשיתוק מוחין.
  • טיפול טרום לידתי מוקדם ומתמשך – פני לרופא באופן קבוע במהלך ההריון. טיפול טרום לידתי נכון יכול להפחית את הסיכונים הבריאותיים לך ולתינוק שטרם נולד. דבר זה יכול לסייע במניעת לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך וזיהומים.
  • הימנעות מאלכוהול, טבק וסמים – אלה נקשרו לסיכון לשיתוק מוחין.

לעיתים רחוקות, שיתוק מוחין יכול להיגרם על ידי נזק מוחי המתרחש בילדות. תרגלו בטיחות כללית ומנעו פציעות ראש עם כיסא בטיחות, קסדת אופניים, מעקות בטיחות בבית והשגחה מתאימה.

אפשרויות טיפול בשיתוק מוחין

ילדים ומבוגרים עם שיתוק מוחין עשויים לדרוש טיפול לכל החיים, כולל פיקוח רפואי ופסיכולוגי צמוד. אומנם אין תרופה לשיתוק מוחין, אך יש אפשרויות טיפול רבות שעשויות לסייע בשיפור התפקוד היומיומי. בחירת הטיפול תלויה בסימפטומים ובצרכים הספציפיים, שעשויים להשתנות לאורך זמן. התערבות מוקדמת יכולה לשפר את התוצאות.

תרופות

ניתן להשתמש בתרופות שיכולות להפחית את הידוק השרירים כדי לשפר את היכולות התפקודיות. הן גם יכולות לטפל בכאב ולנהל סיבוכים הקשורים לספסטיות או לתסמינים אחרים.

טיפולים פרא-רפואיים

  • פיזיותרפיה – אימוני שרירים ותרגילים יכולים לתרום לחוזק, גמישות, שיווי משקל, התפתחות מוטורית וניידות. הפיזיותרפיסט גם מלמד כיצד לטפל בבטחה בצורכי היומיום של הילד בבית, כמו המלצות לאביזרי ניידות כגון כיסאות גלגלים, פלטות, סדים ומכשירי תמיכה אחרים.
  • ריפוי בעיסוק – אימון לעצמאות בפעילויות היומיומיות בבית, בבית הספר ובקהילה. הציוד יכול לכלול הליכונים, מקלות רחבים, מערכות עמידה וישיבה או כסאות גלגלים חשמליים.
  • טיפול בדיבור ושפה – קלינאי דיבור יכולים לעזור לשפר את יכולת הדיבור והתקשורת, גם באמצעות שפת סימנים בעת הצורך, מחשב וסינתיסייזר קולי. קלינאי תקשורת יכולים גם לטפל בבעיות אכילה ובליעה.
  • זמן פנאי – חלק מהילדים נהנים מספורט פנאי או ספורט תחרותי רגיל או מסתגל, כגון רכיבה טיפולית על סוסים או סקי. סוג זה של טיפול יכול לעזור לשפר את הכישורים המוטוריים, הדיבור והרווחה הרגשית.

פרוצדורות כירורגיות

ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי להפחית את הידוק השרירים, או לתקן שינויים בעצמות שנגרמו כתוצאה מספסטיות. טיפולים אלו כוללים ניתוח אורטופדי וכן חיתוך סיבי עצב.

טיפולים אחרים

תרופות וטיפולים אחרים עשויים להיות מומלצים להתקפים, כאבים, אוסטאופורוזיס או מצבים נפשיים. ייתכן שיהיה צורך בטיפולים כדי לעזור בשינה, בבריאות הפה, האכלה ותזונה, בריחת שתן, ראייה או שמיעה.

מבוגרים עם שיתוק מוחין

כאשר ילד עם שיתוק מוחין הופך למבוגר, צורכי הבריאות יכולים להשתנות. ילדים עם שיתוק מוחין זקוקים לבדיקות בריאות כלליות המומלצות לכל המבוגרים, אבל הם גם זקוקים לטיפול רפואי מתמשך במצבים השכיחים יותר אצל מבוגרים עם שיתוק מוחין.

מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *