ידיות אחיזהבעידן שבו נגישות היא ערך בסיסי, למה שירותי הנכים עדיין נראים כמו מחסן? במסעדה אחת בתל אביב החליטו לשנות את הסיפור ולהזכיר לכולנו: כשנגישות פוגשת עיצוב עם מחשבה ולב, ומשקיעים גם בפרטים הקטנים – כולם מרגישים שייכים
בשבוע שעבר לקחתי את אמא שלי, בת 85, למסעדת יוקרה חדשה בתל אביב. אמא שלי אמנם עצמאית, אבל מחוץ לבית היא מתניידת עם רולטור, עולה רק במעלית, וקשה לה ללכת יותר מ-10 דקות רצופות. לשמחתי, זה לא מפריע לה להמשיך להיות מלכת הסטייל שתמיד הייתה ולחיות את החיים הטובים: לשבת בבתי קפה מעוצבים, לאכול במסעדות שף יוקרתיות, לנסוע לבירות אירופה.
בקיצור, ישבנו לנו במסעדה נהדרת, התענגנו על כל ביס, ולא הפסקנו להתפעל מהעיצוב האלגנטי ולנתח את התחכום שבא לידי ביטוי בכל פרט: רהיטים, תפריטים, מדי המלצרים. בהחלט ניכר שבעלי המקום החליטו להשקיע בכל פרט קטן בחוויה הכוללת.
כשאמא שלי הכריזה – "אני הולכת לשירותים" – חייכנו שתינו במבוכה. בגלל שאמי נכנסת עם הרולטור לתוך תא השירותים, היא תמיד משתמשת בשירותי הנכים במקום. למי שאינו בקיא בעולם שירותי הנכים, אספר שרמתם העיצובית נמוכה, הם לרוב מרגישים כמו חדר ריק ועצוב, ולעיתים אף משמשים לאחסון.
איחלתי לה "בהצלחה" בנימה סרקסטית, והמשכתי ללגום מהיין הלבן והנהדר שהזמנתי. ידעתי שיעברו דקות ארוכות עד שאמא שלי תחזור בשלום מהמשימה.
טעיתי. חלפה אולי דקה כשאמא שלי התייצבה נלהבת ליד השולחן. "את חייבת לבוא איתי", אמרה, "את לא תאמיני: שירותי הנכים פה פשוט מהממים!".
בהתחלה צחקתי. מתי בפעם האחרונה מישהו חזר מהשירותים עם התלהבות כזו? ועוד משירותי הנכים! אבל אז היא התחילה לתאר מה קורה בחדרי החדרים, ואני מיהרתי לחזות בפלא: רצפה מעוטרת באריחים שחור־לבן בסגנון צרפתי, אסלה לבנה מוגבהת ואלגנטית, מאחזי יד שחורים שמשתלבים בעיצוב, כיור על רגל אחת שמאפשר גישה עם כיסא גלגלים בלי לוותר על שיק, עציץ קטן שהכניס ירוק בעיניים, ריח טוב, תאורה חמה, אפילו פח שנפתח בנגיעה קלה.
בקיצור, חלל יפהפה, נעים ונגיש באמת. התחושה היוקרתית משלימה את עיצוב המסעדה, את חשיבת המתכנן לפרטי פרטים ואת התפיסה העיצובית שכל חלקי המסעדה משלימים אחד את השני לחוויה אחת. פתאום הבנתי, כמה נדיר לראות שירותים נגישים שמעוצבים באותה תשומת לב והקפדה שאפיינו את שאר חללי המסעדה.
גילוי נאות, שלא לומר וידוי: אמא שלי ואני נוהגות לבקר בשירותי נכים כמעט בכל מקום שאליו אנחנו הולכות, ביחד ולחוד. אנחנו מדרגות מקומות ציבוריים שבהם אנחנו מבקרות לפי הנראות והנגישות של שירותי הנכים.
אתם בטח שואלים את עצמכם למה לשפוט עסק דווקא לפי שירותי הנכים שבו? ובכן, אני מאמינה שמקום שמכבד את עצמו, צריך להתחשב בכל המשתמשים במקום ולדאוג לנראות של כל חלקיו. בפרט כשמדובר באזורים המיועדים לאנשים עם מוגבלות: אמנם נראות אינה הכרחית לקבלת אישור מיועץ נגישות, לכן אני מצפה שמקום שמכבד את עצמו יעשה לא רק את מה שהכרחי אלא ישקיע גם בתחושה הטובה של המבקרים בו. כשאני מרגישה שמישהו חשב, השקיע, שהיה לבעלי העסק אכפת – אני רוצה לפרגן, בענק.
בגלל הניסיון המר, בכל פעם לפני שאני נכנסת לשירותי הנכים אני מצפה לראות את מה שראיתי בעבר: תא גדול, מכוער, אפור, עם מנורה מהבהבת וריצוף מיושן – משהו שמזכיר שירותים בתחנת דלק נידחת. אני זוכרת שפעם אחת הגענו למסעדה חדשה שנפתחה עם הרבה יחסי ציבור, רעש וצלצולים. כשהגיע זמנה של אמא שלי לגשת לשירותים, היא חזרה מבולבלת ואמרה שבקושי הצליחה למצוא אותם! היה עליה לעבור דרך מסדרון חשוך ומרוחק, בסיום ה"מסע" הלא נעים הזה היא מצאה חדר שירותים מבודד ומלוכלך, שאינו מכבד את המקום שהגיעה אליו.
אמנם על פי תקנות הנגישות ניתן למקם שירותי נכים במרחק של עד 60 מטר מהכניסה אבל אופי הדרך אליו כבר נתונה לשיקול דעתו של המעצב. זה היה כל כך לא הגיוני: אם השקעתם בעיצוב המסעדה, התאורה, הכלים והמנות – למה לעצור דווקא שם?
עיצוב נעים, נקי ואסתטי בשירותים נגישים הוא לא רק עניין של יופי. הוא אמירה של כבוד, הכלה ושייכות. הוא משדר שכל אדם, באשר הוא, ראוי לחוויה זהה של אסתטיקה, נוחות ואווירה נעימה. הגישה זה שעושה את ההבדל בין מקום שמקיים את החוק לבין מקום שבאמת מבין שנגישות היא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו, מהחברה, מהשייכות.
בעידן שבו תשומת הלב שלנו סוף־סוף מופנית גם כלפי אנשים עם מוגבלות, בתקופה שבה הרחובות שלנו מלאו נשים וגברים, צעירות וצעירים, שאיבדו במלחמה חלק מגופם ונפשם, ובעיקר בתקופה שבה כולנו מבינים כמה חשוב לראות את האחר – הגיוני לתת את הדעת גם על העיצוב של השירותים המונגשים. לא רק שהם יהיו נגישים, אלא שגם יהיו יפים, מזמינים ונעימים.
מבחינתי, זוהי קריאת השכמה לבעלי המסעדות, האדריכלים והמעצבים: תשקיעו עוד קצת. זה לא הרבה יותר כסף, אבל זה הרבה יותר לב. תעצבו את שירותי הנכים שלכם כמו שתעצבו את שאר המסעדה. זה אולי נראה כמו פרט קטן – אבל הוא מספר סיפור גדול. תחוללו שינוי.
**מאמר זה אינו מהווה המלצה או תחליף לפנייה לגורמים המוסמכים**