עבור אנשים המתניידים בכיסא גלגלים או מתקשים בהליכה, כל שינוי גובה, כל מדרגה, עלולים להפוך למשימה מורכבת. אז איך מחזירים את העצמאות והביטחון ומה עוד כדאי לדעת כששוקלים להקים רמפה (כבש) בכניסה לבית?

 

בוקר אחד, ללא כל התרעה, גדעון (69, שם בדוי) לקה באירוע מוחי. לאחר מספר שבועות של אשפוז, טיפול רפואי ושיקום, הבינה אשתו חגית שהחזרה הביתה מחייבת התאמות. כשהשיקום התקדם, התברר שדווקא פרט שנראה זניח בעבר – ארבע מדרגות בין הרחוב לכניסה לבניין המשותף – הפכו עכשיו למכשול שיקשה על הכניסה והיציאה של גדעון מן הבית.

חגית פנתה ליועצת נגישות כדי למצוא פתרון שיאפשר לגדעון לשוב לביתו מבלי שיהיה תלוי בעזרה. לאחר הבדיקה ההנדסית, יועצת הנגישות הציגה לחגית את האפשרויות הקיימות היום בשוק, והמליצה  להקים רמפה בשיפוע של 7.5% ובאורך  של 8 מטרים. לדבריה, השימוש ברמפה יאפשר לגדעון ולהתנייד באופן עצמאי בכניסה וביציאה מהבית, ולתפיסתה של יועצת הנגישות זו היתה דרך הטובה ביותר מבי האפשרויות שעמדו בפני בני הזוג.  חגית וגדעון הסכימו כי זהו פתרון נכון מבחינה תפקודית, אך חששו כי הרמפה לא תשתלב במרחב החיצוני, תפגע במראה החצר, ושהשכנים יתנגדו למהלך, מסיבות אלה ואחרות.

לאחר עדכון הדיירים וקבלת הסכמתם תוכננה רמפה במקביל לגרם המדרגות הקיים וכחלק מהתכנון הנופי של הכניסה לבניין, כך שלא תפריע לשכנים, ותאפשר מעבר נוח עם אופניים, עגלות קניות ועגלות תינוקות. הסיפור של גדעון וחגית הוא דוגמה מצוינת לכך שכאשר הנגשה נעשית נכון, היא לא רק פותרת בעיה, אלא יכולה לשפר את המרחב כולו, שכן מאז שהוקמה הרמפה, משתמשים בה כל דיירי הבניין.

 

פתרון שמשיב את הבית לעצמו

ציפורה (83, שם בדוי) גרה בבית פרטי בעל שני מפלסים שביניהם שלוש מדרגות רחבות במיוחד. ילדיה חששו מהאפשרות שתיפול בעת מעבר בין המפלסים ת והציעו להתקין רמפה קטנה שתגשר על שלוש מדרגות המחברות את הכניסה והמטבח לאזור הסלון וחדרי המגורים. ציפורה הסכימה, אך ביקשה שהרמפה תיראה טבעית ככל האפשר, כחלק מהבית ולא כתוספת זרה.

לאחר בחינה מקצועית והתייעצות עם אנשי מקצוע מתחום הבנייה הוחלט ליצור משטח ביניים עם מקום לפינת ישיבה אינטימית ושיפוע עדין המאפשר תנועה רציפה ובטוחה בין שני המפלסים. העבודה הייתה נקייה ומדויקת, שמרה על סגנון הבית והתוצאה נראתה כאילו הייתה שם תמיד. היום ציפורה נעה בבטחה בין המטבח לסלון, כשהבית מותאם לצרכיה, ובלי לאבד את אופיו.

 

אז מהי בעצם רמפה? ומתי היא הבחירה הנכונה?

רמפה היא דרך משופעת שמאפשרת מעבר רציף בין מפלסים. היא מאפשרת תנועה נוחה למי שנעזרים בכיסא גלגלים, בהליכון, ברולטור או פשוט כאשר היציבות נפגעת. כשהיא מתוכננת נכון, היא הופכת לחלק אינטגרלי מהבית או הבניין: אסתטית, מותאמת ובטוחה לשימוש יומיומי על ידי מגוון משתמשים.

 

מה הופך רמפה לפתרון נגיש ויעיל?

כדי להבין מדוע רמפה כה מרכזית בהנגשת בתים, כדאי להכיר את תקן ת"י 1918. לפי התקן, כל הפרש גובה של יותר מ-6 מ״מ נחשב למכשול עבור אדם עם מוגבלות. כמו כן, דרך נגישה היא דרך ששיפועה הינו עד 5%. כלומר: על כל מטר אופקי ניתן לעלות עד חמישה סנטימטרים בגובה. שיפוע גדול מ5% צריך להיות מתוכנן כרמפה (כבש).

אם נתכנן שיפוע גבוה יותר, למשל 7.5%, ניתן יהיה לקצר את הרמפה משום שאנו עולים גבוה יותר בדרך קצרה יותר, אך יש לזכור שהתנועה תהיה מאומצת יותר. לכן תכנון כבש הוא תמיד איזון בין תפקוד, יכולת הגוף, תנאי השטח והצורך במנוחת ביניים.

החקיקה כוללת גם דרישות בטיחות: מאחזי יד משני הצדדים, משטחי מנוחה, הגנות צד למניעת נפילה ופני שטח מונעי החלקה – כמו למשל אריחים עם מקדם חיכוך גבוה, אבן עם שיפוע עדין לניקוז ולוחות מתכת מחוררת או פח מרוג (לוח מתכת בעל מרקם מובלט המגדיל חיכוך ומקטין סכנת החלקה).

 

מתי כדאי להעדיף רמפה על פני מעלון?

למרות שמעלון יכול להתאים במקרים מסוימים, ברבים מהבתים – במיוחד כשמדובר ב־2-4 מדרגות – רמפה היא פתרון טבעי ושקט יותר. היא אינה דורשת תחזוקה ולא תלויה בחשמל. היא נטמעת במרחב הבית בצורה אינטגרלית.

בסופו של דבר, הנגשה טובה הינה שילוב של תכנון אסתטי ושל איכות חיים. היא מאפשרת להמשיך לחיות בבית שאוהבים בביטחון, בעצמאות ובכבוד.

 

עוד בנושא זה:

מהו תפקיד המעצב.ת בתכנון לאדם עם מוגבלות >>

רוצים לקבל ייעוץ בנוגע לרמפה? השתמשו במחשבון שלנו >> 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *