הגיל השלישי

היכולת להשתנות בגיל השלישי

"אי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים", "אנשים זקנים לא מסוגלים ללמוד דברים חדשים" ישנו גרעין מסוים של אמת במיתוס זה, אך השינויים הפסיכולוגיים והאישיותיים בהם מלווה ההזדקנות מורכבים יותר מכך

מאת: אורית אררה | רווית ורימי

 

אריקסון הניח כי בכל שלב משלבי החיים מתמודד האדם עם קונפליקט התפתחותי. גישתו של אריקסון הולמת את התפיסה המקובלת היום, על פיה גם בגיל הזקנה מתפתח האדם וניצב בפני משימות התפתחותיות שונות.

השינוי המרכזי המתרחש בהזדקנות הוא שינוי בתפיסת העולם – האופן בו מתייחס האדם לעצמו ולסביבתו. נטייה זו מתבטאת בשני היבטים מרכזיים: שינוי בנטייה לפעילות ומעורבות בסביבה ושינוי בנטייה להתכנסות פנימה. הנטייה להתכנסות פנימה מתבטאת בהגברת העיסוק בעולם הפנימי (מחשבות, רגשות). שינוי נוסף המלווה את ההזדקנות הוא נטייה מוגברת לנוקשות ולשמרנות. קשישים רבים מתקשים להתרגל לשינויים לעת זקנה והם מעוררים בהם חרדה.

באופן טבעי, בריאות הנפש בזקנה קשורה לגורמים אישיותיים קודמים ולמצב בריאותי, משפחתי, חברתי וכן הלאה. עם זאת, מעבר לגורמים אלו, נמצאו 6 היבטים מרכזיים הקשורים בבריאות נפשית:

  • קבלה עצמית
  • קשרים חברתיים חיוביים
  • אוטונומיה
  • שליטה בסביבה
  • מטרות חיים
  • התפתחות אישית.

 

בהיבט של הקשרים החברתיים קיומה של מערכת יחסים יציבה, חמה וטובה עם אדם אחד נוסף לפחות (ילד, בן זוג, חברה וכדומה) היא גורם חשוב בבריאות הנפשית. ככל שישנם יותר קשרים משמעותיים כאלו, הדבר משפיע יותר על הבריאות הנפשית.

הגיל השלישי מאופיין פעמים רבות ביחסי הורים-ילדים נינוחים. בדרך כלל, בשלב זה של החיים הילדים כבר מנהלים חיים עצמאיים מחוץ לבית ומצב זה מביא לירידה בעימותים ובמתחים אשר אפיינו גילאים מוקדמים יותר. כמו כן, הולדת הנכדים מהווה לא פעם גורם מרכך ומקרב. עם זאת, במקרים מסוימים תקופה זו מאופיינת בקשיים המתעוררים דווקא לאור עצמאותם של הילדים שבגרו ("למה הם באים כל כך מעט?"), סביב פערי ציפיות לגבי מידת העזרה שמציע כל אחד מהצדדים (כמה בייביסיטר עושים לנכדים? כמה עוזרים כספית? כמה מבקרים ומסייעים להורה שהזדקן?) וכן הלאה.

האם במצב בו הקשר עם הבן או הבת מתוח סביב פערי הציפיות, ניתן לשנות גם את תפיסתו של אדם מבוגר? האם ניתן לעשות תהליך של שינוי שיביא להקלת המתח וקבלת המצב בצורה טובה יותר? האם אדם מבוגר מסוגל בכלל להתפתחות אישית?

 

סיפורה של יהודית

את יהודית הכרתי לאחר שעשתה מעבר משמעותי מביתה שבעיר ליחידת דיור בישוב בו מתגוררת בתה.

יהודית, בת 86, היא אישה צלולה, אינטליגנטית ואלגנטית. נפגשתי עם יהודית אחת לשבוע במשך כשמונה חודשים. שתי הסוגיות העיקריות שעלו בטיפול היו: המעבר למגורים חדשים, והקשר עם הבת שלה.

יהודית הביעה קושי רב סביב המעבר, תחושה שהעצמאות שלה נפגעה מאוד וגם הבחירה החופשית שלה. יהודית הביעה אכזבה מאוד גדולה מהבת שלה, הציפיות שלה לא תאמו את המציאות.

בתום הטיפול, יהודית הצליחה להחזיר לעצמה את תחושת הבחירה, הצליחה לראות באילו מקומות משמעותיים היא שומרת על העצמאות שלה, והצליחה לקבל את רגשותיה סביב המעבר שעשתה.

בקשר עם הבת בעיקר נעשתה עבודה של שינוי תפיסה סביב הפרשנויות שלה את התנהגות בתה, וכן סביב ההבנה והבחינה של הקשר שלהן לאורך השנים. יהודית הצליחה להרגיש פחות מאוכזבת וכתוצאה מכך הרגישה הקלה והתרחש שיפור בקשר עם בתה.

החוויה הזו, ללוות אישה בת 86 במסע של שינויי והתפתחות אישית, הייתה עבורי זכות גדולה, והראתה לי, ללא צל של ספק, שאדם יכול להשתנות ולשנות בכל גיל.

פעמים רבות הטיפול בגיל השלישי מעורר ייאוש וחוסר אמון ביכולת האדם להשתנות, אך חשוב להדגיש כי גם בגיל זה ניתן לסייע לקשיש בהליך עיבוד הרגשות, החוויות והקשיים ע"י טיפול. רצוי שהטיפול יהיה קצר וממוקד כיוון שבגיל השלישי קיימת מוטיבציה גבוהה לשינוי ושואפים לתוצאות מהירות.