הגיל השלישי

דמנציה – האתגרים העומדים בפני המטפל העיקרי

מהי דמנציה? כיצד היא פוגעת בתפקוד היומיומי וכיצד ניתן לתמוך ולטפל באדם שאובחן עם דמנציה?

 

דמנציה (שיטיון) הינה מחלה הפוגעת בתפקודים הקוגניטיביים הקשורים ליכולות החשיבה, ובתפקודים המנטליים, הרגשיים וההתנהגותיים. עקב כך חלה ירידה הדרגתית גם ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה. על כן, דמנציה מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב קשישים ונחשבת לאחת המחלות הקשות לאדם, לבני משפחתו ולחברה.

שכיחות מחלת הדמנציה נאמדת בכ-10% מקרב בני 65 ומעלה, אך שכיחות התופעה עולה עם הגיל ויכולה להתרחש בקרב כ-30% בגיל 85 ומעלה. לעיתים נדירות המחלה מתגלה כבר בגילאים צעירים יותר (מתחת לגיל 60).

על מנת להבין טוב יותר כיצד ניתן לטפל במחלה ולהתמודד עם הטיפול במי שחולה בה חשוב להכיר היטב את התהליכים הנפגעים כתוצאה מהמחלה.

בשלב הראשון, הפגיעה היא בתהליכים הקוגניטיביים: יכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והחישוב. כמו כן קיימת פגיעה בזיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך, ביכולת השיפוט, ההתארגנות, השפה, נוצר בלבול וחוסר התמצאות בזמן ובמקום כולל היכולת לזהות אנשים וחפצים.

בעקבות הירידה הקוגניטיבית חלים גם שינויים פסיכולוגיים הגורמים להיווצרות רגשות שליליים רבים: חלה עליה בתחושת הבדידות והפחד, נוצרת תחושת חוסר שליטה וחוסר אונים, דבר המעלה את התסכול, הרוגז והחשדנות כלפי הסביבה. כמו כן חלה ירידה בביטחון ובדימוי העצמי, מתרחש פירוש לקוי של המציאות וייתכנו גם חרדות, דיכאון, מחשבות שווא, פרנויה ו/או אפתיה.

כתוצאה מהדמנציה והירידה הקוגניטיבית חלים גם שינויים בהתנהגות: ירידה בטיפוח העצמי, שינויים באכילה, בשינה, קושי בשליטה על הסוגרים וקושי בניידות. נוסף על הירידה במצב הנפשי מתרחשת לעתים גם התנהגות בעייתית כלפי הסביבה: אי שקט, הרס עצמי או נזק לאחרים, שוטטות, התנהגות מינית בלתי הולמת, תוקפנות ואגרסיביות עד כדי התקפי אלימות מילוליים ולעיתים גם פיזיים.

כל השינויים הללו ובעיקר השינויים בהתנהגות, גורמים לכך שהטיפול בחולה הדמנטי הינו מאתגר מאוד למטפל, למשפחה הקרובה ולסביבה. נוסף על כך, דמנציה ידועה כמחלה פרוגרסיבית וחשוכת מרפא. כאשר אדם חולה במחלה תאי המח שלו מתחילים להתנוון, להיכחד וליצור חללים ברקמת המח. חמרבה הצער, אין דרך לעצור את התהליך וצפוי כי התסמינים יתחזקו ויחמירו במשך הזמן.

 

אז איך בכל זאת מטפלים באדם הלוקה בדמנציה?

מטרת הטיפול באדם דמנטי הינה שימור יכולותיו ואיכות חייו כמה שניתן, והעיקרון המנחה את הטיפול הינו גישה אמפטית ומקבלת.

מחקרים שונים מצאו כי התערבויות של התאמת הסביבה הפיזית והחברתית של האדם למצבו וליכולותיו תורמות להורדת חוסר השקט בקרב חולי הדמנציה. התאמה זאת מפחיתה את התסכול, הפחד והלחץ של החולה, דבר המאפשר לו לתפקד תוך תחושת שליטה וביטחון.

בשל כך, בטיפול בחולה הסובל מדמנציה יש להקפיד על סדר יום מובנה הכולל פעילויות מותאמות ליכולותיו. רצוי לשלב פעילויות המסבות לו הנאה כגון: מוזיקה בהתאם להעדפותיו, העלאת זיכרונות וכדומה.  במצבים בהם הירידה הקוגניטיבית גדולה ניתן להשתמש גם בגירויים חושיים שונים. כמו כן, יש לנסות ולייצר מפגשים חברתיים אשר יסייעו בשיפור איכות החיים של החולה ושל בני משפחתו.

כמו כן, חשוב לנסות ולסייע לאדם לשמור כמה שיותר על תחושת הערך העצמי. ניתן לעשות זאת באמצעות עידוד להמשיך ולהשתמש ביכולותיו הקיימות (לא לעשות במקומו אלא לעודדו לעשות לבד, לסייע ולהדריך), לאפשר לו אפשרויות בחירה עד כמה שניתן ולסייע במציאת תעסוקה מותאמת יכולות. רצוי גם לעודד פעילות גופנית מותאמת.

לטיפולים רגשיים ישנה חשיבות רבה גם כן. האדם הדמנטי, בעיקר בשלבי המחלה הראשונים, מרגיש את אובדן הזיכרון והיכולת הקוגניטיבית, דבר היוצר בלבול, חוסר אונים, פחד והתמודדות נפשית. מתן ליווי ותמיכה בשלב זה יספקו מענה לקשיים הרגשיים הללו, יסייעו לחזק יכולות שמורות ולהעניק איכות חיים מיטבית.

יש לציין, כי טיפול באומנות פעמים רבות יכול לסייע בשימור התקשורת. בשל ירידה ביכולת הביטוי המילולי הטיפול באומנויות השונות מספק אמצעי ביטוי חליפיים לחולים דמנטיים, מחזק את היכולות של החולה ומדגיש את הקשר הלא־מילולי בינו לסביבתו.

כאשר נתקלים בהתנהגות לא רצויה של האדם הסובל מדמנציה, רצוי לנסות להשתמש באחת מצורות ההתערבות הללו, לנסות להסיח את דעתו או להשתמש בשיטות שונות של תקשורת, להתייחס לקורות חייו, ולשמור על פתיחות קשיבות, גמישות ויצירתיות.

כאמור, דמנציה הינה מחלה בעלת מאפיינים התנהגותיים המקשים מאוד על האדם החולה ועל סביבתו. בשל כך חשוב מאוד גם לדאוג למטפל לתמיכה, ונטילציה וייעוץ, על מנת שיוכל להעניק לחולה המון חום ואהבה ולתת טיפול מיטבי. בדמנציה, קבלה, אמפתיה והכלה הינן קריטיות.

 

 

לסיכום, הנה 10 עובדות על דמנציה

  1. דמנציה נגרמת על-ידי מחלות של המוח – מחלת אלצהיימר היא השכיחה בהן.
  2. שכיחות המחלה עולה עם הגיל וכ-30% מגילאי 85 ומעלה סובלים ממנה.
  3. דמנציה איננה רק אובדן זיכרון אלא עלולה להשפיע גם על החשיבה, התקשורת ועל יכולת ביצוע פעולות היום-יום.
  4. דמנציה גורמת לפגיעות קוגנטיביות, מנטליות ורגשיות המובילות לשינויים בהתנהגות ולעיתים קרובות להתנהגות בעייתית.
  5. ישנן דרכים רבות לשמר את איכות החיים של אדם שלקה בדמנציה. הטיפול בה מתמקד בשמירה על יכולות החולה ובאיכות חייו.
  6. יש לזכור שהחולה בדמנציה הוא בראש ובראשונה אדם הראוי להתייחסות מכבדת ורגישה. בשל כך, הגישה בטיפול בו חייבת להיות אמפתית ומקבלת.
  7. מחקרים מצאו כי התערבויות הכוללות התאמה של הסביבה הפיזית והחברתית של האדם למצבו וליכולותיו תורמות להפחתת חוסר השקט ולשיפור התנהגותי.
  8. בטיפול בחולה הסובל מדמנציה יש להקפיד על סדר יום מובנה ושגרתי. רצוי לשלב פעילויות הגורמות להנאה כגון מוזיקה, אומנות ופעילות גופנית.
  9. יש לנסות ולשמר את תחושת הערך העצמי על ידי מתן עצמאות עד כמה שניתן ומתן אפשרויות בחירה.
  10. השפעת המחלה חלות לא רק על החולה, והמחלה גורמת לסבל משפחתי. ולכן יש לתמוך במטפל ובבני המשפחה הקרובה.